בנק לאומי לישראל בע"מ נ' שחם וייסמן ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן ולחילופין בקשה להמצאת מסמכים 

1.ביום 11/12/16 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 121,041 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונם של הנתבעים אצל התובע. לכתב התביעה צורפו בקשה להקצאת מסגרת אשראי בעו"ש מיום 17/8/15, בקשה לקבלת אשראי בסך של 100 אלף ₪ מיום 17/8/15, טופס מצב לקוח בהלוואות המפרט את מרכיבי החוב, פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש, אישור בדבר גובה הריבית ומכתבי התראה שנשלחו לנתבעים טרם הגשת התביעה ונושאים את התאריך 21/8/16.

2.ביום 13/1/17 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן ולחילופין בקשה לגילוי מסמכים. בתצהירים התומכים בבקשה טוענים הנתבעים כי אינם חייבים לתובע דבר כיוון שהתובע נהג כלפיהם בחוסר תום לב והפר חובות הנובעות מהדין. נטען כי התובע לא צירף לתביעה את כל המסמכים הקשורים להלוואות ולחשבון . לכן הנתבעים לא יכולים להגיש חוות דעת מומחה אשר תפרט את הפעולות ללא הרשאה שבוצעו בחשבון ואת כל חיובי היתר בריבית ועמלות. הנתבעים מצרפים לבקשה מכתב ששלח בא כוחם לב"כ התובע בבקשה לקבלת מסמכים ביום 12/1/17. המסמכים המבוקשים הם דפי חשבון מיום פתיחת החשבון ועד ליום הגשת התביעה, סולמות ריבית, הסכמי מסגרת הקובעים את מסגרות האשראי והריבית המוסכמת ומסמכי הלוואות , לרבות לוח סילוקין. הנתבעים מאשרים כי היה להם חשבון אצל התובע שבו מסגרת אשראי והלוואות. הנתבעים טוענים כי הבנק גבה מהם ריביות ועמלות בניגוד לדין ובחשבון בוצעו פעולות ללא הרשאה. הבנק ביטל את מסגרות האשראי המוסכמות בפועל בחשבון באופן חד צדדי וללא התראה מוקדמת והעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי בניגוד לדין. הנתבעים לא חרגו ממסגרת האשראי. הנתבעים כופרים בנכונות דפי החשבון שצורפו לתביעה. לנתבעים יש טענות בגין חיוב מוגזם שלא כדין בעמלות וריביות וכן טענות נוספות אולם כדי להיכנס לפרטי הטענות הם זקוקים לקבלת כלל המסמכים מהבנק.

3.ביום 23/2/17 הוגשה תגובת התובע. מודגש כי דרישת המסמכים הומצאה לב"כ התובע בד בבד עם המצאת בקשת הרשות להתגונן ולא קודם לכן. לתגובה צורפו דפי החשבון מיום 10/11/13 עד 15/2/17. הנתבעים לא מעלים טענה קונקרטית אלא שלל טענות כלליות. כפי שעולה מדפי החשבון , בחודש פברואר 2014 הועמדה בחשבונם של הנתבעים הלוואה על סך 40 אלף ₪ עקב יתרת חוב בחשבונם. הנתבעים צברו יתרות חובה ופיגורים בהלוואה כבר בחודש אפריל 2014. הבנק שלח לנתבעים מכתבי התראה עד שבחודש אוגוסט 2015 הועמדה ההלוואה על סך 100 אלף ₪ שנועדה למחזר חלק מהחוב הקיים בחשבון. הנתבעים פרעו הלוואה זו כסדרה עד אפריל 2016, כאשר הפסיקו לפרוע את החזרי ההלוואה ולא פעלו לסילוק החוב , על אף מכתבי ההתראה הרבים שנשלחו אליהם. התביעה הוגשה על סכום נמוך מיתרת החוב בשל תוכנית חיסכון, כפי שצויין בכתב התביעה. בחודש ספטמבר 2016 פנו הנתבעים למשרד ב"כ התובע בניסיון להגיע להסדר, המגעים הגיעו לשלב מתקדם אך בסופו של דבר לא נחתם הסכם פשרה. נראה כי הבקשה מוגשת בניסיון לעכב הליכים ולכופף את ידו של הבנק לצורך עריכת הסכם כזה או אחר.

4.בהתאם להחלטתי מיום 23/2/17, נדרש ב"כ הנתבעים להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. ב"כ הנתבעים קיבל החלטה זו ביום 6/3/17. בהחלטתי מיום 26/3/17 הבהרתי לצדדים כי ככל שלא תבוצע פעולה במסגרת הבקשה עד 26/4/17, תינתן החלטה בבקשה על בסיס החומר המצוי בתיק. ב"כ הנתבעים צפה בהחלטה זו באתר נט המשפט ביום 27/3/17. משלא הוגשה תשובה לתגובה עד היום, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מנימוקי המשיב וכפי שיפורט להלן.

6.אם אכן נזקקו הנתבעים למסמכים כדי לפרט את טענות ההגנה שלהם במידה הנדרשת לקבלת רשות להתגונן, ניתן היה לצפות כי הנתבעים יפנו לב"כ התובע בעניין זה סמוך לאחר קבלת מכתבי ההתראה שצורפו לכתב התביעה. לא נסתרה טענת ב"כ התובע לפיה הנתבעים פנו למשרדו בחודש ספטמבר 2016, סמוך לאחר קבלת מכתבי ההתראה ואף ניהלו משא ומתן להסדר , אשר הגיע לשלב מתקדם , אך לא הסתיים בהסכם פשרה. לא ברור איך אפשר לנהל משא ומתן ללא מסמכים. לתגובה צירף ב"כ הבנק את דפי החשבון אותם ביקשו הנתבעים. עיון בדפי החשבון מלמד כי אפשר לדלות מהם נתונים רבים בנוגע לפעילות בחשבון, מסגרת האשראי בכל תקופה ותקופה, מכתבי ההתראה שנשלחו, התשלומים שבוצעו, הפיגורים בהלוואות ועוד. ניתן היה לצפות כי לאחר שתגובה זו על מצורפיה הומצאה לב"כ הנתבעים ביום 6/3/17, יעשה שימוש בדפי החשבון כדי לפרט טוב יותר את טענות ההגנה הכלליות והסתמיות שהועלו בבקשה. משלא נעשה הדבר, אין מנוס מהמסקנה לפיה מדובר לא רק בטענות סתמיות וכלליות אלא גם בטענות שאינן נכונות. כך בפרט כאשר חלק מהטענות קרסו לאחר עיון בדפי החשבון. כך למשל הטענה לפיה הנתבעים לא חרגו ממסגרת האשראי התבררה כחסרת כל ממשות , לאחר שנמצא כי הנתבעים חרגו ממסגרת האשראי במשך חודשים ארוכים ועשו זאת גם לאחר שהבנק העמיד להם בתקופות מסוימות מסגרת אשראי חד צדדית. החל מחודש אפריל 2016 חרגו הנתבעים ממסגרת האשראי בסך של 30 אלף ₪. בעקבות חריגה זו, הוחזרו החיובים בגין פרעון ההלוואה ויתרת הפיגור בהלוואה הלכה וגדלה. התראות נשלחו לנתבעים , אך לא היה בהן כדי להביא להסדרת חוב הפיגורים. חיובים שונים בחשבון הוחזרו והנתבעים חויבו בעמלות בגין החזר חיוב. במצב דברים שכזה אין כל יסוד לטענה לפיה לא היה מקום להעמיד את מלוא ההתחייבויות בחשבון לפרעון מיידי ולהגיש תביעה.

7.אשר על כן, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ואת הבקשה להמצאת מסמכים ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

בהתאם ניתן בזאת פסק דין על בסיס האמור בכתב התביעה.

ב"כ התובע יגיש פסיקתה לחתימתי.