תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
18499-03-13
21/01/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
גילה ספרא-ברנע
|
- נגד - |
מבקש/נתבע:
פיטר חדאד עו"ד סלים וקים
|
משיבים/תובעים:
1. חיה רוטשילד 2. ישראל רוזן 3. ביריה בושן 4. דליה ריזה
עו"ד מאיה איבי
|
החלטה |
לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 3/11/13, על סמך אישור מסירה בהדבקה מיום 6/8/13. בפסק הדין חוייב המבקש לפנות את הדירה ברח' ***, חיפה ובהוצאות ושכ"ט עו"ד.
המבקש טוען כי הינו דייר מוגן מכח העובדה שהתגורר בדירה עם דודתו, חדאד נעמת, עד פטירתה. אין חולק כי הדודה היתה דיירת מוגנת (חוזים מיום 7/2/77, נספחים א' ו-ב' לבקשה, סעיף 40 לתצהיר המשיבה בתגובה). עוד טוען המבקש כי דודתו שילמה את דמי השכירות לאחת מהבעלים, גב' חיה דננברג ז"ל (העתקי המחאות דואר משנת 2010, נספח ג'3 לבקשה), אך טען כי עקב פטירתה ואי זיהוי היורשים, לא שילם דמי שכירות מאז שנת 2012 וגם לא נעשתה אליו פניה. המבקש טען כי שילם את הוצאות הנכס, ארנונה מים וחשמל, וכי אינו חייב בתשלום ועד הבית מאחר ולדירה כניסה נפרדת, וגם דודתו לא שילמה דמי ועד הבית במשך השנים (תשלום ארנונה ומים מיום 6/8/14, נספחים ג'1, ג'2 לבקשה, תשלום ארנונה לשנת 2015 מיום 10/1/15 נספח לתגובה לתגובה). המבקש מתאר כי פניית ועד הבית אליו לתשלום הובילה לסכסוך, בגינו פנה ב"כ האגודה לתרבות הדיור אל התובעים, יורשי המנוחה.
המשיבים טוענים כי המבקש לא הוכיח כי התגורר בנכס באופן המקנה לו זכות ירושה לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, וכי לא שילם דמי שכירות, ארנונה וועד הבית. ביחס למגוריו בנכס נראה כי המשיבים טוענים כי אינו מתגורר במקום ברציפות, וזאת לאור הטענות השונות ביחס לזמנים שונים. מטעם זה לא בוצע פסק הדין ולא נמסרה האזהרה בתיק ההוצל"פ עד לחודש נובמבר 2014, לאור סברת המשיבים כי המבקש אינו מחזיק עוד בנכס. עוד טוענים המשיבים כי מכרו את הדירה בהסכם על תנאי (שלא צורף), וכשביקשו לבקר בדירה גילו כי המבקש שב להתגורר בדירה, קבע בה דלת ברזל והחל בשיפוצים.
לאחר קריאת הבקשה והתגובות אני מוצאת כי העובדה שהמבקש מודה כי לא שילם דמי שכירות מאז פטירת אחת מבעלי הנכס, יכולה להיות מוסברת באי ידיעת זיהוי היורשים (ראו נספחי תגובת המשיבים, המעידים על מספר היורשים, שחלקם גם נפטרו). העובדה שבניגוד לטענתו בבקשה, שילם ארנונה רק ביום 6/8/14, יום מסירת כתב התביעה, המוכחשת על ידו, מעמידה באור לא מחמיא את טענתו, ומתיישבת עם טענת המשיבים לפיה הוא מתחמק נקבלת כתבי בי דין.
לא נתבררה דיה הטענה לפיה זכאי המשיב להמשך מגורים בדירה מכח מגורים עם הדיירת המוגנת המנוחה, דודתו, גב' נעמת חדאד. בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז היוודע הפלישה הנטענת ע"י המשיבים ומאז מתן פסק הדין, ובכך שגם המשיבים אינם יודעים את העובדות לאשורן, אין הצדקה לחסום את דרכו של המבקש מלהוכיח את זכותו בנכס, ולמצער להגיע עם המשיבים להסדר הוגן.
התוצאה הינה כי אני מבטלת את פסק הדין מיום 3/11/13, וקובעת דיון בבקשת רשות להתגונן לפניי ביום 8/3/15 בשעה 12:00.
המבקש רשאי להגיש בקשת רשות להתגונן, עד ליום 15/2/15, ואם לא יעשה כן יהוו תצהיריו בבקשה לביטול פסק דין ובתגובה לתגובה, בשינויים המחוייבים תצהיר תומך בבקשת רשות להתגונן (חלופה זו הינה מסורבלת, וב"כ המבקש יערוך תצהיר אחד).
הוצאות הבקשה ישקלו בהחלטה בבקשת הרשות להתגונן.
ניתנה היום, א' שבט תשע"ה, 21 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.