תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
18345-07-14
08/07/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
ליאת דהן חיון
|
| - נגד - |
תובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט טירת הכרמל 17662
|
נתבעת:
עליזה אוחנה
|
| החלטה |
לפניי בקשת רשות להתגונן בפניי תביעה כספית ע"ס 140,981 ₪ בגין יתרת חוב ואשראים בחשבון בנק ע"ש הנתבעת המתנהל אצל התובע.
לטענות הנתבעת - כלל הפעולות בחשבון נעשו ע"י בעלה לשעבר(להלן: "מר שמעון") ללא שנתנה הסכמה לפעולות שבוצעו. כמו כן מעולם על חתמה על כל מסמכי הלוואה שנתנה בחשבון, לא משכה כספים מהחשבון לא ביצע הכל פעולה הדרושה את חתימתה או אישורה ולא חתמה על המסמכים למעט המסמכים שצורפו לכתב התביעה .
זאת ועוד, כל הפעולות שאושרו בחשבון נעדרו כל שיקול דעת מקצועי מצד פקידי הבנק שנשענו על היכרות בין פקידי הבנק למר שמעון בהיותו מחזיק במספר חשבונות בבנק.
נציגי הבנק התעלמו מכך כי המדובר בחשבונה של הנתבעת אשר למר שמעון אין כל ייפוי כח לבצע בו כל פעולות , ומשכך הפרו את חובתם לנהוג בתום לב ובזהירות המחויבת .
מכל האמור לעיל סבורה הנתבעת כי טענתיה מקימות הגנה לכאורה ומשכך יש לקבל את בקשתה וליתן לה רשות רשות להתגונן.
לטענות התובע – המדובר בתביעה על סכום קצוב הנסמכת במסמכים בכתב , תוך שהנתבעת בבקשתה ובתצהירה נמנעה מלהיכנס ולפרט את העובדות היכולות לשמש בסיס להגנה בפני התביעה ולו בדוחק , וכפי שניתן להיווכח מדובר בגרסה מאוחרת שנולדה כמענה לתביעה ובניסיון להשהות את ההליכים נגדה.
הנתבעת מעלה טענות סתמיות וכלליות , ריקות מתוכן עובדתי ומשפטי כאחד ללא כל פירוט מינימלי של הנתונים הרלוונטיים ומבלי שטרחה להביא בבקשתה ולו דוגמא אחרת לפעולה אשר לכאורה לא בוצעה על ידה , ובאם היה קצה של אמת, נשאלת השאלה מדוע כבשה את טענותיה בעניין עד לאחר הגשת התביעה ולא העלתה כל טענה או הסתייגות מיד לאחר שנודע לה כי בוצעו פעולות בחשבונה אשר לא בוצעו על- ידה או לאחר שקיבלה לידיה דפי חשבון אשר נשלחו לה ע"י התובע.
מכל האמור סבור התובע כי המדובר בהגנת בדים ודין הבקשה להידחות .
דיון והכרעה:
את בקשת הנתבעת יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)).
עוד נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).
כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):