תא"ק 14920-03-16 פרידנזון שרותים לוגיסטים בע"מ נ' שניב תעשיות נייר בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק הדין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 19/4/16. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה, שבוצע לנתבעת בדואר רשום ביום 13/3/16, ונחתם ע"י "הדס". 

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 21/8/16. המבקשת טוענת כי פסק הדין נמסר לידיה רק בסמוך ליום 9/8/16.

המבקשת טענה כי ניהלה מו"מ בכתב לעניין גובה החוב לפני הגשת כתב התביעה, כי כתב התביעה לא נמסר לב"כ הנתבעת, אף שהמו"מ נוהל עימו, וכי מסירה של כתב תביעה ע"ס 850,000 ₪ בדואר רשום ולא ע"י שליח, ללא הזדהות החותם, וללא חותמת החברה, אינה סבירה. המבקשת גם מציינת כי התקיימה פגישה בין נציגי הצדדים ביום 20/4/16, ונשלח מכתב ביום 2/5/16, ובשניהם לא נזכרו התביעה או פסק הדין. עוד מפנה המבקשת למועד המצאת פסק הדין ביחס למועד נתינתו.

לגופה של התביעה טוענת המבקשת כי המשיבה חייבה אותה בתקופת ההתקשרות בסכומים גבוהים מהמוסכם, בעבר זיכתה את המבקשת אך משסירבה להמשיך ולעשות כן, עיכבה המבקשת את התשלומים עד לבדיקת המשיבה וישיבה משותפת. המבקשת מפנה למכתב ההתראה, הנוקב בסכום חוב נמוך יותר ואף מציין כי שולם סכום משמעותי. המבקשת מעלה טענות נוספות בעניין הסכמות הצדדים, אי התאמות וקיזוז. המבקשת הפקידה בתיק בית המשפט את הסכום, שאינו שנוי במחלוקת לפי החישובים שערכה, 287,701 ₪.

לבקשה צורף תצהיר נציג המבקשת, מר ברנט, חשבוניות, דוגמאות לחיובים שגויים, התכתבות בין הצדדים ובאי כחם, כולל טבלת אקסל, המשקפת את טענות המבקשת.

המשיבה הגישה תגובה מפורטת, בה התנגדה לביטול פסק הדין, ועמדה על כך שכתב התביעה נמסר כדין בדואר רשום, וצירפה תדפיס מאת דואר ישראל.

המשיבה הפנתה לכך שגם לפי הכרטסת, שהציגה המבקשת, חובה עמד נכון ליום 15/8/16 על 489,278 ₪.

המשיבה טענה כי בעקבות מסירת כתב התביעה, תואמה הפגישה במשרדי המבקשת, וכי טענות המבקשת לאי התאמה בין החיובים למוסכם, סותרת הסכמים כתובים וחתומים, השוללים, בין השאר, קיזוז. המשיבה מציינת כי ההסכמים נחתמו על בסיס שיקולים מסחריים, ואין להשלים עם ביצוע הזמנות ע"י המבקשת מהמשיבה דווקא, ולאחר מכן סירוב תשלום, בטענה כי התנאים אינם מוסכמים או מקפחים. המשיבה אישרה כי עובר להגשת התביעה נוהל מו"מ, בעקבותיו אף ניתנה למבקשת הנחה, אך המבקשת לא עמדה בהתחייבותה להעביר ולו חלק מסכום החוב שנצבר, על כן אינה זכאית להנחה, שהותנתה בכך. לתגובה צורפו הסכמים חתומים, הזמנות רכש והתכתבויות, כולל מכתב התראה טרם הגשת התביעה.

בתגובה לתגובה חזרה המבקשת על טענותיה, והפנתה לכך שעובדות רבות בבקשה אינן נתמכות בתצהיר, כמו גם סותרות אחת את השניה. המבקשת הפנתה לדוגמא לפיה נטען בבקשה מצד אחד כי לא נוהל מו"מ ומצד אחר המבקש צירפה מסמכים, המעידים כי כן נוהל מו"מ, לטענה בדבר הקשר בין איזה מהפגישות לקבלת כתב התביעה ולטענה לפיה ניתנו הנחות בתנאי תשלום סכום מסויים.

ביחס למסירת כתב התביעה ממשיכה המבקש וממלאת פיה מים ביחס לשאלה האם המסירה שנחתמה ע"י "הדס" במען המבקשת הינה מסירה בת-פעל, וחוזרת על טענותיה הנסיבתיות בעניין. גם בעניין החוב חוזרת המבקשת על טענותיה, ללא התייחסות ממשית לתגובה ונספחיה.