תא"ק
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
12447-03-11
07/09/2014
|
בפני השופטת:
הדס פלד
|
- נגד - |
תובע:
בנק לאומי רחובות סניף הרצל 10930 עו"ד אילן שמעוני
|
נתבעים:
1. מלכה מירון מימון 2. קלי רחל מלכה
עו"ד אייל נון ורולא ברכאת
|
פסק דין |
תביעה בסדר דין מקוצר מיום 9.3.11, שהגיש התובע, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") כנגד אם ובנה. סכום התביעה 140,975.85 ₪.
רקע עובדתי
1.הנתבעים פועלים בתחום מתן ההלוואות.
2.הנתבעים ניהלו חשבון בבנק התובע.
3.ביום 27.2.07 נטלו הנתבעים מהבנק הלוואה בסך 63,000 ₪ (להלן: "ההלוואה הראשונה"). הצדדים חלוקים באשר לטיבה של הלוואה זו. מדובר בהלוואת "בלון" כאשר מועד הפירעון נקבע כל פעם לשלושה חודשים. ביום 28.8.07 חתמו על בקשה לקבלת אשראי ע"ס 63,000 ₪ לצורך הארכת תקופת ההלוואה. הלוואה זו "מוחזרה" גם ביום 21.11.07, כאשר מועד פירעונה נקבע גם הפעם לשלושה חודשים.
4.ביום 15.5.07 נטלו הנתבעים מהבנק הלוואה בסך 270,000 ₪ (להלן: "ההלוואה השנייה"). פירעון הקרן נקבע לתשלום אחד ביום 15.5.08, כאשר החשבון מחויב בריבית החודשית. הלוואה זו נועדה לרכישת דירה בראשון לציון ע"י בני הזוג שמשון וזהבה סלמי (להלן: "הנכס" ו-"סלמי" בהתאמה). מועד פירעון ההלוואה השנייה נקבע לתקופה של - 12 חודשים.
5.אותה שעה, לא יכלו סלמי לקבל הלוואה מהבנק, בשל הגבלות בחשבונם. על כן, חתמו הנתבעים וסלמי על הסכם הלוואה מיום 9/5/2007 (נספח ב' לתצהיר הנתבעים), לפיו הנתבעים הם שיטלו את ההלוואה מהבנק, ומנגד סלמי יחזירו לנתבעים את ההלוואה בתשלומים חודשיים. תנאי ההלוואה ושיעורי הריבית הוסדרו בנספח להסכם ההלוואה. בגין ההלוואה שנטלו הנתבעים מהבנק, חתמו סלמי על כתב ערבות ושיפוי לאשראי (נספח 7 לתצהיר התובע).
6.בד בבד עם מתן ההלוואה, נמשכו המחאות בנקאיות ע"ס 265,533 ₪ מחשבון הנתבעים לטובת בעלת הנכס בגין רכישת הזכויות בנכס ע"י סלמי.
7.להבטחת חובות והתחייבויות הנתבעים לבנק בגין ההלוואה השנייה, שיעבדו סלמי את זכויותיהם החוזיות בנכס לטובת הבנק על סך 300,000 ₪. שטר משכון והמחאת זכויות חוזיות על דרך השעבוד נחתם ביום 19.5.07 על ידי סלמי שמשון ועל ידי הנתבעים (נספח 5 לתצהיר התובע). לטענת הבנק, מקור ההפרש בין סכום ההלוואה לסכום המשכנתא נובע מ"מרווח ביטחון".
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת