תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
8383-04-17
09/01/2018
|
בפני השופט:
אבי סתיו
|
- נגד - |
התובעים::
1. איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ 2. אלון זגיר
|
הנתבע::
ארתור אשכנזי
|
פסק דין |
1.תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.
2.התאונה התרחשה ברחוב אבן גבירול בתל אביב, במקטע הדרך שבין הצומת עם שדרות נורדאו לצומת עם רחוב פנקס. לטענת התובע 2 ("התובע"), הוא פנה ימינה לרחוב אבן גבירול משדרות נורדאו, מהנתיב השמאלי מבין השניים שכיוון נסיעתם ימינה. מכיוון שהוא התכוון לפנות שמאלה לרחק פנקס, הוא עבר מיד לנתיב השמאלי ביותר ברחוב אבן גבירול. המונית הנהוגה על ידי הנתבע הגיעה משדרות נורדאו מהנתיב השמאלי מבין השניים הפונים ימינה. המונית התכוונה גם היא לפנות שמאלה לרחוב פנקס, סטתה לנתיבו ופגעה ברכבו בפינה השמאלית קדמית, מעט לפני הגלגל.
3.לטענת הנתבע, הוא הגיע משדרות נורדאו, אולם מהנתיב הימני ולא מהנתיב השמאלי. לטענתו, התובע כלל לא הגיע משדרות נורדאו אלא מרחוב אבן גבירול מכיוון צפון, חצה את הצומת באור אדום ולא ראה אותו. לטענתו, הוא שמע את התובע צופר ומאיץ את נסיעתו, עד שפגע בו.
4.התובע הציג בדיון סרטון שצולם ממצלמת אבטחה הנמצאת בבניין ממול המקום בו התרחשה התאונה. בסרטון לא ניתן לראות את רגע התאונה עצמו, אולם ניתן לראות בו את הרכבים של התובע והנתבע עד שנייה לפני התאונה. סרטון זה מאשש את גרסת התובע. ניתן לראות בו בבירור, כי המונית הנהוגה על ידי הנתבע סוטה לנתיב השמאלי ברחוב אבן גבירול, זה הפונה אל רחוב פנקס, בה בשעה שרכב התובע נוסע בנתיב זה. מהסרטון עולה כי הנתבע סטה אל תוך הנתיב, בלא לוודא קודם לכן כי הוא פנוי. למעשה, הנתבע בעדותו אישר כי הוא לא וידא כי הנתיב פנוי, שכן לדבריו "כשאני יורד מרחוב שד' נורדאו לאבן גבירול בירוק מלא אין לאף אחד מה לחפש לידי" (עמ' 4, שורה 13 לפרוטוקול). כלומר, לשיטת הנתבע מכיוון שהוא נסע בירוק ולבאים מכיוון אבן גבירול צפון היה אור אדום, הוא הניח כי אין אף אחד בנתיב. למותר לומר, כי מדובר בעמדה שאינה יכולה להתקבל, שכן הנתבע לא היה רשאי להניח שאף אחד לא התעכב בכביש, ובוודאי שלא היה מקום כי ייכנס לנתיב בלא לוודא בעיניו שהוא פנוי, גם אם לפי חישוביו לאף אחד אין "מה לחפש" בו. לפיכך, גם אילו הייתי מניח כי התובע חצה את הצומת באור אדום, היה מקום להטיל על הנתבע אחריות בשיעור משמעותי. אלא שממילא, לא הונח כל בסיס לטענת הנתבע, שלמעשה אינה אלא השערה, כי התובע נסע באור אדום. מהסרטון אף נראה, כי רכבים ממשיכים להגיע מכיוון נסיעתו של רכב התובע, מה שאינו מתיישב עם הטענה כי הוא חצה את הצומת באור אדום.
כללו של דבר, מהסרטון עולה בבירור כי הנתבע סטה אל נתיב נסיעתו של התובע בלא לוודא כי הנתיב פנוי. הטענה כי התובע נכנס לצומת באור אדום לא הוכחה, והיא אף אינה מתיישבת עם הסרטון. די בכך כדי להטיל על הנתבע את מלוא האחריות לתאונה.
5.לסיום אוסיף שתי הערות: האחת, במונית של הנתבע הייתה נוסעת, ולטענת הנתבע לאחר התאונה היא האשימה את התובע כי הוא אחראי לה. לנתבע היו את פרטי אותה נוסעת, והעובדה שהוא לא זימן אותה לעדות עשויה באופן עקרוני לפעול לחובתו. עם זאת, בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שהנתבע אינו מיוצג, לא הייתי מבסס על כך מסקנה המטילה על הנתבע אחריות לתאונה, אילולא הייתה זו מתבקשת, כאמור, מהסרטון שהוצג; השנייה, הנתבע טען כי בכתב התביעה נאמר כי התובע נסע ברחוב אבן גבירול מצפון לדרום, וכי עובדה זו אינה מתיישבת עם טענתו כי פנה לרחוב אבן גבירול משדרות נורדאו. לא מצאתי ממש בטענה זו, שכן גם אם פנה התובע לרחוב אבן גבירול משדרות נורדאו, עדיין בזמן התאונה הוא נסע על רחוב אבן גבירול מצפון לדרום, כך שאין סתירה בין האמור בכתב התביעה לבין עדותו של התובע.
6.לאור כל האמור, התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעים סך של 8,141 ש"ח בתוספת סך של 374 ש"ח בגין אגרת משפט וסך של 1,500 ש"ח שכר טרחת עורך דין.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ח, 09 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.
