תא"מ 7950-12-13 אורות העמקים חב' לשווק ויבוא חומרי חשמל בע"מ נ' אחים להב א.א. יבוא ושיווק בע"מ ואח'

בהתאם להסכמות בין הצדדים הופרד הדיון בתובענה כנגד הנתבעים 1-2 מהדיון בתובענה כנגד הנתבע 3, במסגרתו נדרשה חוות דעת של מומחה לכתבי יד. כך, נשמעו זה מכבר, ובקצרה, עדויותיהם של הנתבע 2 ונציג התובעת, מר שמעון כהן, בחקירה קצרה שנערכה במסגרת ישיבות מקדמיות על ידי ביהמ"ש, והצדדים הסכימו כי ביהמ"ש יתן פסק דין קצר ומנומק בעניינם של הנתבעים 1-2 ורק לאחריו תינתה הוראות לעניין המשך בירור התובענה כנגד הנתבע 3 כאן.

אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לכך שהנתבעת 1 רכשה מאת התובעת סחורה, ואף אין מחלוקת בנוגע לכך שהנתבע 2 חתם כערב לחובות הנתבעת 1. המחלוקת בין התובעת לנתבעים 1-2 נסובה למעשה על השאלה – האם לנתבעת זכות קיזוז ואם כן – מה שיעור הקיזוז שיש לערוך. ראוי להבהיר כי אף שהנתבעים הכחישו באופן גורף במסגרת כתב ההגנה את כרטסת התובעת – כרטסת נגדית לא הוצגה ולא ניתן כל פירוט בנוגע להכחשה כללית זו. כך, נדמה כי אין הנתבעים מכחישים כי בוצעו רכישות במועדים הנקובים בכרטסת התובעת ובשיעורים הנקובים שם.

באשר לטענת הקיזוז טענו הנתבעים כי נורות ומנורות לילה שרכשו מאת התובעת היו פגומות וכי על כן נאלצו לזכות לקוחותיהם בגין רכישה זו ולמכור לבסוף את הסחורה במחיר הפסד, משנמנעה התובעת מלאסוף את הסחורה בחזרה לידיה ולזכותם בגינה על אף פניות חוזרות ונשנות לנציג התובעת, מר כהן - והכל לצורך הקטנת הנזקים. לשיטת הנתבעים נגרם להם נזק בעקבות התנהלות זו הן בשל מכירת הציוד במחירי הפסד והן בשל הפגיעה במוניטין הנתבעת 1 בקרב לקוחותיה.

לאחר ששמעתי את חקירות נציגי שני הצדדים (הנתבע 2 ומר שמעון כהן, סוכן התובעת), הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת הוכיחה נזק חלקי בלבד, המותר לקיזוז כאן ואבהיר –

בחקירת הנתבע 2 עלו העובדות הבאות – הפגמים נתגלו במנורות הלילה בלבד; הפגמים במנורות הלילה גרמו למנורות להתפוצץ כאשר חיברו אותם לחשמל; מלבד מנורות הלילה נדרש מעת לעת ליתן זיכוי ללקוחותיו אף בגין סחורה אחרת, ככל הנראה בשל פגמים בה. כן העיד כי כל הסחורה שהיתה ברשות הנתבעת 1 נמכרה לבסוף, כאשר חלקה נמכר במחיר הרכישה, המהווה מחיר הפסד, וחלקה אף למטה מכך. הנתבע 2 לא ידע לכמת את הנזק התדמיתי שלכאורה נגרם לנתבע בגין מכירת המנורות הפגומות, בשים לב לכך שנדרש מעת לעת לזכות את לקוחותיו אף בגין סחורה אחרת, אך טען כי הפגם במנורות הביא את לקוחותיו לאיים בהגשת תביעות כנגד הנתבעת - תביעות שלא הוגשו הלכה למעשה. מכאן מבקש הנתבע 2 ללמוד כי מדובר בנזק תדמיתי רחב יותר מכפי שנגרם בגין סחורה פגומה אחרת.

נציג התובעת נחקר אף הוא ומחקירתו עלה כי הוא שימש כאיש הקשר בין התובעת לנתבעת, מול הנתבע 2. הנציג הבהיר כי נהג היה מעביר את הסחורה שהוזמנה מולו אל הנתבעת ומי מטעם הנתבעת היה חותם על קבלת הסחורה. לשיטתו, מלבד מנורות הלילה סופקה סחורה נוספת. עוד העיד הנציג כי הנתבע 2 אמנם פנה אליו מעת לעת כאשר התעוררה בעיה כלשהי במוצר כזה או אחר, אלא שלשיטתו מדובר היה במקרים בודדים ובכל מקרה הובהר לנתבע 2 כי הוא רשאי להחזיר את המוצר הפגום לנהג – ויקבל תמורתו מוצר אחר, תקין. מר כהן העיד כי בנוגע למנורות פנה אליו הנתבע 2 פעם אחת, באחת ההזמנות, ובהתאמה הוא אישר לנתבע להשיב את הסחורה הפגומה לנהג התובעת ולקבל תחתיו סחורה תקינה. לדבריו לא עקב אחר השבת המנורות ואין הוא יודע לומר אם הושבו אם לאו. לשיטתו, הזמנת המנורות היתה העסקה הראשונה שנערכה בין הצדדים כאן, לאחריה בוצעו כל יתר העסקאות המופיעות בכרטסת.

לאחר ששמעתי את העדים אבהיר כי מצאתי שעדותו של הנתבע 2 אמינה יותר וראויה יותר לאמון. הלה הותיר רושם מהימן על ביהמ"ש, ועדותו נמצאה בעיניי כנה ואמיתית.

נציג התובעת לעומתו הותיר רושם בלתי מהימן על ביהמ"ש, והתרשמתי כי עדותו במרביתה אינה ספונטנית ונאמנה לזיכרונו האישי. בנוסף, עדותו של נציג התובעת סותרת את האמור בכרטסת התובעת, שהרי על פי הכרטסת שצורפה - היתה עסקת המנורות העסקה האחרונה שבוצעה מול הנתבעת 1, עובדה הנתמכת אף בחשבוניות ובהזמנות שהוצגו כאן. כך, מצאתי כי אין להאמין לדבריו של נציג התובעת בנוגע למועד ביצוע עסקת רכישת המנורות, ובכלל. בהתאמה, איני מוצאת לקבל גרסתו בנוגע לתוכן השיחות שנערכו בינו לבין הנתבע 2, ולכך שאישר לנתבע 2 למסור את המנורות הפגומות לנהג התובעת.