תא"מ
בית משפט השלום כפר סבא
|
7499-12-11
06/07/2015
|
בפני הרשם:
צוריאל לרנר
|
- נגד - |
תובעת:
פלאפון תקשורת בע"מ
|
נתבעת:
שדרות הסדרי תנועה בע"מ
|
פסק דין |
1.בפני תביעה כספית, על סך 23,635 ש"ח, שהחלה דרכה בהוצאה לפועל (תיק הוצל"פ מס' 02-45433-11-15), אולם הועברה לבית המשפט לאחר שהוגשה התנגדות. רשות להתגונן ניתנה בהסכמה.
כתבי הטענות והתצהירים
2.על פי כתב התביעה (כפי שפורט בהמשך בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת), רכשה הנתבעת ביום 14.11.2010 שני מכשירים סלולריים, במחיר של 360 ש"ח בחודש לכל מכשיר עם חבילת שירותים, בעסקה ל-36 חודשים. כל חבילת שירותים חודשית כללה את עלות המכשיר, חבילת גלישה בהיקף GB2, 5,000 דקות שיחה ללקוחות התובעת, 600 דקות שיחה לכל יעד, ו-100 מסרונים. בנוסף, רכשה הנתבעת שני מחשבים ניידים, בעסקה ל-36 חודשים, במחיר של 160 ₪ בחודש לכל מחשב – תשלום הכולל את מחיר המחשב וחבילת גלישה בהיקף GB15. בנוסף, נמסרו לנתבעת, ללא עלות (כפוף לעמידה בהתחייבויותיה), שני מכשירי מודם, עם חבילת גלישה בהיקף GB10 במחיר 79 ₪ בחודש. כל פרטי העסקה כתובים במפורש ובבירור בעמוד הראשון של כל הסכם.
ביום 7.4.2011 הודיעה חברת האשראי לתובעת שהוראת הקבע בוטלה. לפיכך, הועמדו יתרות החובה על פי ההסכמים לפרעון מיידי, ואלה כוללים: כ-4,500 ₪ עבור שימוש שוטף שלא שולם; כ-3,600 ₪ עבור שווי הטבות הכלולות בהסכמים, ושבוטלו משבוטלו ההסכמים; כ-14,000 ₪ עבור יתרת שווי המכשירים (2 הטלפונים ו-2 המחשבים), ובסה"כ, לאחר שערוך, סכום התביעה כפי שהוגשה.
3.על פי כתב ההגנה (במקור: ההתנגדות), ההסכמים שצורפו אינם אלה המבטאים את הסכמות הצדדים, ולמעשה, הנתבעת מעולם לא חתמה על הסכם כלשהו. בפועל, ביקר אצל מנהלה נציג התובעת, בשם אוהד (להלן – "אוהד"), והשנים סיכמו את פרטיה של עסקה כזו: הנתבעת רכשה 2 מכשירים סלולריים, וחבילה של 1,200 דקות שיחה ו-1,200 מסרונים בחודש, בעלות כוללת של 1,040 ₪ בחודש. בנוסף, הוענקו לה כמתנת הצטרפות 2 מחשבים ניידים.
שום הסכם כתוב לא הוצג, וכל שהתבקש מנהל הנתבעת לחתום עליו הוא פד דיגיטלי, כאשר לידיעתו, כפי שנאמר לו, חתימתו היא על טופס הוראת הקבע בלבד. אוהד הסביר, כי יגיע בהמשך עם הסכם מסודר, שכן לא ניתן להדפיס את ההסכם במקום. הסכם כזה מעולם לא נמסר, והתברר, כי חתימת המנהל הועתקה דיגיטלית גם על ההסכמים שצרפה התובעת.
בפועל, הגיעו חיובים חודשיים גבוהים מסך 1,040 ₪, ואוהד הבטיח שזיכויים יגיעו בחודשים הבאים, אולם הבטחתו התבדתה, ומאז החל לסנן את שיחותיו של המנהל, ולא ענה לו. בשירות הלקוחות של התובעת הפנו אותו לנציג, אולם זה, כאמור, לא ענה לו, ולפיכך הודיע על ביטול העסקה, ודרש השבת כל סכום שמעל 1040 ₪ בחודש.
4.יוער כבר עתה, כי הפירוט של כתב התביעה, כפי שהובא למעלה, לקוח מתוך תצהיר העדות הראשית שהוגש לאחר שנודעו כל טענות הנתבעת, ואף על פי כן לא מצאה התובעת לנכון להתייחס בתצהיר (או בכלל) לטענות הנוגעות להעתקת חתימות דיגיטלית, או לקיומו של אוהד.
5.עוד יודגש, כי לכתב התביעה המקורי צורף הסכם יחיד, המתייחס למחשב יחיד, ולפיכך בין יתר טענות הנתבעת עלתה גם הטענה, כי כתב התביעה עצמו אינו יכול להכיל יותר מאשר את עילת התביעה הנובעת מהסכם יחיד זה (דהיינו: אלפי שקלים בודדים בלבד). טענה נוספת שבפי הנתבעת נוגעת לכך, שעל ההסכמים מתנוססת רק חתימת-יד (דיגיטלית), בלא חותמת החברה.