שנת 2003. התובעת, שעיסוקה בתחום התיירות ("לכיש"), מגלה לדברי בעליה כי מי שמשמש כסוכן שלה מזה שנים ארוכות נוטל לכיסו כספים שקיבל במזומן מלקוחות, בסכום של לא פחות מ-245 אלף דולר. בחלוף שלוש שנים חותם הסוכן על הסכם שבו הוא מודה כי "מעל בתפקידו כסוכן נסיעות ונטל שלא כדין כספים רבים אשר שייכים ללכיש" ומתחייב להחזיר את הכספים שנטל. בשנת 2013 מגישה לכיש תביעה נגדו להחזרת הסכום, תביעה שהתקבלה לאחרונה בהסכמה. וכל הזמן האמור ממשיך האיש לעבוד כסוכן "עצמאי" של לכיש, להזמין עבור לקוחותיו כרטיסים ולקבל מהם כספים שבגינם הוא אמור לערוך התחשבנות עם לכיש; "אם מישהו מביא לי עבודה אני מאד שמח", הסביר בעליה של לכיש באותו הליך משפטי את פשר המשך העבודה עם הסוכן.
בתווך: שנת 2012, והנתבע מעביר לדבריו תשלום במזומן עבור כרטיס טיסה לידיו של סוכן של לכיש, פרעון כרטיס טיסה שהוזמן זה מכבר. לכיש, שהנפיקה כרטיס זה מכבר, טוענת כי לא קיבלה את הכספים. הנתבע מפקיד בידי לכיש שטר, לדבריו וכפי שהוא רושם על השיק – לבטחון, שכן הבין מלכיש לטענתו כי קיימת מחלוקת בינה לבין הסוכן שלידיו השליש כספו. לכיש מגישה בחלוף כשנתיים את השיק לביצוע. טוען הנתבע בהתנגדותו: שילמתי, לסוכן. טוענת לכיש: לא ייתכן ששילמת לסוכן, והכספים לא הגיעו ללכיש. הסוכן מתייצב בהליך ומעיד: אכן קיבלתי את הכספים מן הנתבע, ויתרה מכך, אף העברתי אותם ללכיש. והנה, הרי זה אותו סוכן עצמו, שלכיש תבעה אותו זמן קצר קודם לכן בטענה כי הותיר בידיו היקף עצום של כספי לקוחות ששולמו לו במזומן עבור הספקת שירותיה של לכיש. ברם גם כאשר מתחוור הדבר, אין הוא מניא את לכיש מלנהל את תביעתה, דלת ההיקף הכספי, ולטעון בלהט כי הנתבע, עורך דין במקצועו, משקר וכלל לא שילם. לחלופין היא טוענת כי אף אם שילם לאותו סוכן והלה לא העביר את הכספים ללכיש – הרי שהלקוח הוא האחראי לתקלה והוא נדרש לשלם בשנית. מכאן אנו באים כדי הכרעה במחלוקת מיותרת אך לא שגרתית זו.
רקע
1.הנתבע, עו"ד יובל גנות (להלן: גנות) ערך לפקודת לכיש שיק בסך 6,643 ₪, שזמן פרעונו יום 19.9.12, והוא שבלב המחלוקת כאן. על גב השיק הוסיף גנות בכתב יד: "בטחון לתשלום עבור נסיעת דה קומברה עד להסדרת המחלוקת הכספית עם יוסי". המחלוקת לא הוסדרה; מיהו דה קומברה ובגין מה ניתן השיק אין לכיש יודעת. ברם השיק בידיה. בחלוף שנה וחצי, ביום 18.5.14, פנתה לכיש באמצעות בא כוחה לגנות במכתב שבו ציינה כי היא אוחזת בידיה בשטר, וכי חרף דרישות חוזרות ונשנות (ויוער מיד כי לכיש אינה מציגה ולו פניה אחת קודמת) לא פרע גנות את סכום השטר. גנות מיהר והשיב, ביום 20.5.14, כי המדובר בשטר שלא בכדי נמנעה לכיש מלהציגו לפרעון במועדו: המדובר בשיק שניתן בקשר עם טיסה עסקית של אותו דה קומברה, טיסה שהוזמנה בידי חברה שגנות נמנה עם בעלי מניותיה, וזאת באמצעות סוכנה של לכיש מר יוסי פורטגנג (להלן: פורטגנג). בתחילה נמסר שיק של אחר ללכיש, לביטחון; אחר כך הסדיר גנות את התשלום במזומן לפורטגנג, שהיה אמור להעבירו ללכיש ולקבל תחתיו את השיק; אחר כך הודיעה לכיש לגנות כי היא "לא בטוחה" אם קיבלה את הכספים מפורטגנג, שעמו היא מצויה בסכסוך; גנות מסר שיק ללכיש לבטחון עד להסדרת הסכסוך, וקיבל את השיק הראשון לידיו. ברור שלא ניתן לדרוש עתה את פרעונו של השיק שמסר, טען.
2.לכיש לא הגיבה למכתב. חלף זאת הגישה בינואר 2015 את השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ. גנות הגיש התנגדותו, שעיקריה הם כאמור במכתבו מיום 20.5.14. ההתנגדות הועברה לבית משפט זה, וניתנה הרשות להתגונן (דיון מיום 9.9.15 לפני כב' הרשמת קרן כ"ץ), שאז הועבר ההליך לטיפולי, תוך שהוא נדון כתביעה בסדר דין מהיר נוכח הסכום הנתבע.
3.הצדדים הגישו תצהיריהם, תחילה תצהיר גילוי מסמכים ואחר כך תצהירי עדות ראשית.
4.לתצהיר גילוי המסמכים של לכיש, ראוי לציין, צורפו רק שלושה אלה: השיק מושא ההליך; "דוקט" (הוא סיכום הזמנה) האמור לתאום את השיק, אך עניינו בהזמנת טיסה מישראל לחו"ל וחזרה של שניים ג'ק וחווה אזולאי, בסכום העולה משמעותית על השיק, ואין מי בלכיש היודע לומר מה הקשר בין "דוקט" זה לבין דה קומברה או גנות; ומכתבו של ב"כ לכיש לגנות מיום 18.5.14.
5.אשר לתצהירי העדות הראשית: גנות הגיש תצהיר שלו ושל לא אחר מאשר פורטגנג עצמו. לכיש הגישה תצהיר של מנהל סניף לכיש ברמת גן, מר אהרון זוהר (להלן: זוהר).
6.גנות בתצהירו חזר ככלל על טעמיו, ועיקריהם: הוא מבעלי מניותיה של חברת הזנק, יחד עם אחד מר דב פרידמן (להלן: פרידמן) ואדם שלישי. פרידמן יזם בעצה אחת עם גנות ביקור עסקי בחברה של אחד מר דה קומברה, שהגיע בטיסה מז'נבה. כרטיס הטיסה הוזמן מלכיש, באמצעות סוכנה של לכיש, הוא פורטגנג, שבאמצעותו הזמין גנות כרטיסי טיסה עבורו ועבור משפחתו משך כעשור. כיוון שההזמנה לא בוצעה במישרין על ידי החברה (כיוון שהיתה חברת הזנק, ביאר גנות בדיון), מסר פרידמן שיק בטחון ללכיש עד לביצוע התשלום (להלן: השיק הראשון). גנות דאג לאחר מכן לביצוע התשלום במזומן לפורטגנג – מתי בדיוק לא זכר, ואין בידו קבלה על כי שילם. ברם פרידמן מסר לו לאחר התשלום כי מלכיש התקשרו אליו וטענו כי לכיש לא קיבלה את התשלום, ועל כן היא מבקשת להפקיד את השיק הראשון. גנות ניגש למשרד לכיש, שהיה סמוך למשרדו, בניסיון לברר במה דברים אמורים, שהרי שילם במזומן והיה אמור לקבל את השיק הראשון. גנות שוחח עם המנהל בסניף של לכיש (גנות לא זכר בדיוק מי היה זה, וכיום מוסכם שמדובר במנהל הסניף של לכיש, מר אהרון זוהר, הוא המצהיר מטעם לכיש). הלה ביאר לטענת גנות שקיימת מחלוקת כספית בין לכיש לפורטגנג, ולכן לא הועבר התשלום מפורטגנג ללכיש. גנות עמד על כך שאין לו כל ענין באותה מחלוקת. עם זאת על מנת שתיאות לכיש להשיב לידיו את השיק הראשון, שמשך פרידמן, מסר גנות לידי זוהר שיק בטחון שהוא עשאו הפעם, שעליו ציין גנות – שלשיטתו הרי התשלום בוצע כבר – כי השטר נועד "עד להסדרת הסכסוך עם יוסי". לאחר מכן טען גנות (טענה אחת שלא נזכרה בהתנגדותו אלא בתצהירו בלבד) כי הוסיף ופנה לפורטגנג בבקשה כי ידאג להחזרת שיק הבטחון, שהרי הוא שילם באמצעותו את עלות הטיסה. הלה הבטיח לדבר עם לכיש, לאשר בפניהם כי קיבל את התשלום עבור טיסת דה קומברה, ולקבל את השיק. ברם לא הסדרת סכסוך ולא קבלת שיק הבטחון חזרה: לכיש בחרה להגיש את השטר לביצוע, בלא זכות לכך, הכל כטענת גנות.