אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' אבו סביתאן ואח'

1.תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 7.9.14.

אין בין הצדדים מחלוקת כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת בצד אחורי שמאלי בעת נסיעה ברברס בתוך שטח מוסך, אלא שהתובעת טוענת כי כתוצאה מהפגיעה נהדף רכבה אל קיר למולו חנה הרכב וכתוצאה מכך נפגע גם בחלקו הקדמי, בעוד שהנתבעים טוענים כי הפגיעה שנגרמה הינה הפגיעה בחלק האחורי בלבד שכן לא ארע כל אירוע הדיפה ורכב התובעת לא נפגע בתאונה בחלקו הקדמי.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בכל חומר הראיות הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באשר לנזק בחלק האחורי ולהידחות באשר לנזק בחלק הקדמי, משלא הרימה התובעת את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את טענת ההדיפה.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3.הטענה כי הדיפת הרכב מובנת מאליה אינה יכולה להתקבל וההדיפה טעונה הוכחה, במיוחד משמדובר בפגיעה שארעה בנסיעה איטית של רכב כבד ברברס ובתוך שטח מוסך, ולאור העובדה כי הנזק בחלק האחורי מסתכם בנזק בשיעור של 3,570 ₪ בלבד, בעוד הנזק בחלק הקדמי עומד על סך של 23,778 ₪, לרבות בגין נזק רחב היקף לחלקים פנימיים (מעבה מזגן, רדיאטור).

אין די בעצם הטענה כי רכב התובעת חנה בסמוך לקיר ויש כאמור הכרח בהוכחת ההדיפה.

מטעם התובעת הובא למתן עדות מי שלטענתה עושה שימוש קבוע ברכב, ונוהג בו באופן בלעדי, אך לא ראה את התרחשות התאונה, ועל אף שאין חולק כי לכל הפחות מיד לאחר ההתרחשות נכחו במקום עדים שראו את מנח הרכבים לאחר התאונה ואת היקף הנזק, לא הובא איש מהם למתן עדות, כאשר יוזכר כי הנטל להוכחת הטענה מוטל על התובעת.

תהייה נוספת נלמדת מהשינוי שבוצע ידנית בטופס ההודעה, שינוי היורד לשורשו של עניין, משנכתב תחילה כי הרכב נפגע בחלקו הקדמי מרכב שחנה לפניו. לא הוברר באילו נסיבות נכתב כך תחילה ואז שונה, ולפיכך המדובר בראיה נוספת הפועלת לחובת התובעת.

4.מנגד, מסר נהג רכב הנתבעים גרסה סדורה באשר להתרחשות, לפיה מדובר בפגיעה שארעה בנסיעה איטית וכי רכב התובעת לא נפגע בחלקו הקדמי, וכן מסר גרסה סדורה באשר להתרחשות לאחר התאונה, לרבות מסירת שמו של מרואן, מבעלי המקום.

אין די בעובדה כי הרכב נבדק סמוך לאחר התאונה וכי לא דווחו תאונות קודמות, גם לנוכח רישומם של מספר נהגים בחוזה ההשכרה, ומכל מקום אין בכך כדי להטות את הכף כנגד אי הבאת עדים רלבנטים וכנגד יתר הראיות שאינן תומכות בטענת ההדיפה כמבואר לעיל, בהן שאלת מיקום הפגיעה מאחור כגורם אפשרי לפגיעה הסופית בחלק הקדמי, נוכח מיקומה.