תא"מ 63508-11-14 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' רוטמן ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.12.2013 בין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 11-219-12 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "האופנוע") לבין כלי רכב, מ"ר 78-739-71 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לתאונה בשיעור של 45% ואילו נהג האופנוע יישא באחריות לתאונה בשיעור של 55%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אין חולק כי התמונה נ/2 שהוצגה לבית המשפט היא תמונה של מקום הדרך בה ארעה התאונה, ונהג האופנוע אף סימן על גביה את מקום המפגש של כלי הרכב (עמ' 1, שורות 28-27 לפרוטוקול).

תמונה זו מעידה כי בכיוון נסיעתם של כלי הרכב המעורבים בתאונה קיים נתיב נסיעה אחד כאשר בקטע מסוים של הנתיב ישנו מפרץ חניות מצד ימין שאליו רצה להיכנס נהג רכב הנתבעים עם רכבו.