תא"מ 62609-03-15 ואח' נועם נ' צ'אוסקי

בהמשך להחלטתי מיום 27/3/15 בה הוריתי על החייאת בש"א 2315/04 בשלב שלאחר מתן רשות להתנגד לביצוע השטר, איפשרתי לתובע לשקול המשך צעדיו בתיק.

ביום 4/5/15 הודיע התובע, מר יעקב נועם, כי בשל מצבו האישי והרפואי ולמרות שהוא עומד על טענתו כי קיבל לידיו שיק של הנתבע כנגד סחורה שסיפק וכי השיק חולל, ביקש התובע להודיע על מחיקת התובענה ללא להוצאות.

מנגד עמד הנתבע על טענתו כי מעולם לא מסר לידי התובע שיקים ולא קיבל ממנו סחורה וכי השיק נמשך מחשבונו שלא כדין לאחר שאחר פתח חשבון בנק תוך שימוש בזהותו של הנתבע. למרות האמור, ולאחר שביקש בית המשפט הבהרה לעניין זה, הודיע הנתבע ביום 27/5/15 כי הוא מסכים לדחיית התובענה אך עומד על הוצאותיו.

מכאן שנדרשת הכרעה בשאלה אם יש מקום לחייב את התובע בהוצאות הנתבע בגין הליך זה.

כפי שהערתי בהחלטה מיום 27/3/15 קורותיו של תיק זה עלומים.

אין מחלוקת שהתובע הגיש שטר על סך 2,700 הנחזה לכאורה כשיק משוך בידי מר ציאוסקי לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון (תיק הוצל"פ מס' 22-02398-04-8).

אין גם מחלוקת שמר ציאוסקי הגיש ככל הנראה ביום 19/6/04 התנגדות לביצוע השטר, זאת מ אחר שההתנגדות הועברה לבית משפט השלום בפתח תקווה (תיק בש"א 2315/04).

ואולם, גם אם מתקבלת גירסת הנתבע – כשאין בית המשפט מביע עמדה לגבי גירסה זו - שבשנת 2004 היה יחד עם התובע בבית המשפט השלום בפתח תקווה והתנהל דיון בנוגע לשיק, שבסופו הורה בית המשפט על סגירת תיק ההוצל"פ, הרי שהנתבע עצמו לא העביר עותק מאותה החלטה לתיק ההוצל"פ ולא יכול להיות חולק שאין בידי הנתבע, מר ציאוסקי, גם היום כל מסמך המאשש את גירסתו, ובכלל זה החלטת בית המשפט מאותו מועד דיון.

ויובהר, הנתבע עצמו טען כי היה בידיו פסק דין/החלטה המורה על סגירת תיק ההוצל"פ וכי אינו יודע מדוע לא עודכן תיק ההוצל"פ; כשמנגד עמדה טענת התובע שמעולם לא קיבל כל החלטה או פסק דין בהקשר לתיק, כך שכלל אינו יודע מה תוצאות הדיון שהתקיים בבית המשפט בפתח תקווה בשנת 2004.

משלא עודכן תיק ההוצל"פ בהחלטה שהורתה על סגירת התיק כטענת הנתבע, שיפעל התובע בשנת 2009 את הליכי הוצל"פ.

לאור התיאור שהובא לעיל בהצטרף למלוא השתלשלות העניינים כפי שהובאה בהחלטה מיום 27/3/15, הרי שבנסיבות אלה לא ניתן לקבוע ממצא פוזיטיבי לפיו התובע שיפעל הליכי הוצל"פ שלא כדין או בחוסר תום לב; שהרי לכאורה משלא נסגר תיק ההוצל"פ, שעה שיש להזכיר שלטענת התובע כלל לא התקיים דיון בעניין אותו שיק, הרי שעמדה לתובע זכות להמשיך לנקוט הליכים נגד הנתבע לביצוע השיק.

זאת ועוד למעשה בהעדר מסמך שיש בו להעיד על דיון משנת 2004 והחלטת בית המשפט על סגירת התיק, למעשה אין כל ממצא פוזטיבי לעניין שאלת חבותו של הנתבע כלפי התובע.

בנסיבות אלה לא ניתן בשלב זה להעלות המסקנה כי מדובר היה בתביעת סרק של התובע או בפתיחת הליכי הוצל"פ שלא כדין, לרבות שיפעולם בשנת 2009.

לאור כל האמור מצאתי שאין מקום לחייב את התובע בהוצאות משפט של הנתבע, באשר גם הנתבע עצמו למרות טענותיו שהיה בידיו מסמך המעיד על הכרעה בהתנגדות והוראה על סגירת התיק לא הציג בשעתו אותו מסמך בפני לשכת ההוצל"פ – כשתמוה כיצד לא ממהר חייב להציג בפני לשכת ההוצל"פ אישור של בית המשפט המורה על סגירת התיק נגדו – ואף לא יכול להציג מסמך כזה היום. לכל הפחות יש בכך משום אשם תורם של הנתבע להמשך השתלשלות הדברים משנת 2004 ו/או שנת 2009 עד היום.