תא"מ
בית משפט השלום נצרת
|
22352-03-14
21/11/2014
|
בפני השופטת:
רים נדאף
|
| - נגד - |
התובעת:
מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבעים:
1. סאלח דחלה 2. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק דין |
1.בפניי שתי תביעות שהדיון בהן אוחד. הראשונה, תביעת שיבוב שהגישה מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה") ותביעה שהגיש דחלה סאלח (להלן: "סאלח"). עניינן של תביעות אלו הוא בתאונת דרכים מיום 3/2/2013 (להלן: "התאונה"), כאשר מנורה ביטחה את המשאית מסוג סקניה, מ.ר. 83-570-59 (להלן: "משאית סקניה") שבעת התאונה הייתה נהוגה על-ידי משה פרי (להלן: "משה"), ואילו סאלח הינו הבעלים של המשאית מ.ר. 36-694-78 מסוג וולוו (להלן: "משאית וולוו"), שבעת התאונה הייתה נהוגה על ידי עואודה ג'מאל (להלן : "ג'מאל"), ומבוטחת על-ידי הראל חברה לביטוח בע"מ.
2. גרסת מנורה בת"א 62332-01-14 הינה, שבעת שמשה נהג במשאית הסקניה, ונסע ישר ברחוב סוקולוב, לפתע הגיחה משאית הוולוו, שנכנסה לכביש מצד שמאל מתוך אתר בניה, ללא מתן זכות קדימה, והתנגשה במשאית הסקניה וגרמה לה נזקים. מנגד, גרסת הנתבעים היא, שעת ביקש ג'מאל לבצע פנייה שמאלה לאחר יציאה מאתר בניה, ולאחר שווידא כי הדרך פנויה, ולאחר שהשלים פנייתו שמאלה והמשיך בנסיעה בנתיבו, הגיחה משאית הסקניה במהירות מאחור, עקפה את משאית הוולבו מימין, תוך כדי עליה על המדרכה מצד ימין, לאחר מכן שברה שמאלה בחזרה לכביש, ואז המנוף המחובר לה, אשר בלט לימין, פגע במשאית הוולבו בפינה קדמית ימנית.
4. ביום 10/11/2014 התקיים דיון בתיק, בו שמעתי את עדויות הנהגים וסיכומי ב"כ הצדדים.
דיון והכרעה:
נסיבות התאונה ושאלת האחריות:
5.לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי במסמכים, שוכנעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על ג'מאל. אין מחלוקת כי משה נסע ישר בכביש ואילו ג'מאל יצא מצד שמאל מאתר בנייה אל תוך הכביש בו נסע משה. אין עוד מחלוקת כי היה על ג'מאל לתת זכות קדימה לכלי הרכב הנוסעים בכביש טרם ביצוע פנייה שמאלה לצורך השתלבות בתנועה.
6.הנזקים בשני כלי הרכב מתיישבים עם גרסת משה ואינם מתיישבים עם גרסת ג'מאל. הנזק במשאית הסקניה של משה הוא בצד השמאלי אחורי, וההתנגשות גרמה להתפוצצות הגלגלים האחוריים שמאליים של משאית הסקנה, בעוד שהנזק במשאית ג'מאל הייתה בפינה הקדמית ימנית. נזקים אלו מתיישבים לחלוטין עם גרסת משה לפיה הוא נסע ישר בכביש, ג'מאל יצא מאתר הבנייה מצד שמאל אל תוך הכביש בו נסע משה, ביצע פנייה שמאלה בכביש מבלי ליתן זכות קדימה למשאית משה, ותוך כדי כך פגע עם הפינה הקדמית ימנית של משאיתו בצד השמאלי אחורי של משאית משה.
7.הגרסה של ג'מאל לפיה השתלב בכביש ואז הגיע משה מאחור, עקף את ג'מאל מימין תוך כדי עלייה עם משאיתו על המדרכה, נסיעה על המדרכה לאורך מספר מטרים, וחזרה לכביש תוך כדי פגיעה במשאית ג'מאל בפינה הקדמית ימנית, היא לא הגיונית, לא מציאותית, ואינה מתיישבת עם הנזקים בכלי הרכב, או אף עם השרטוט לתאונה נ/1 שהוכן ע"י ג'מאל עצמו במהלך חקירתו בפניי. אינני מאמינה כי משאית של משה עלתה על מדרכה, נסעה בפועל מספר מטרים על המדרכה עד שהשיגה משאית ג'מאל שנסעה לפניה לכל אורכה, ו"חתכה" שמאלה בחזרה לכביש.
8.גרסת ג'מאל היא כי הפינה קדמית ימנית של משאיתו ניזוקה מהמנוף שהיה תלוי בצד האחורי של משאית משה ובלט לצדדים. אין מקום לקבל גרסה זו, הן מהטעם שבתמונות הצבעוניות שהוגשו ע"י התובעת לא רואים כל בליטה של המנוף מקו קצה הרוחב של משאית משה, וכן מהטעם כי לפי השרטוט של ג'מאל עצמו, המגע בין שתי המשאיות היה באמצע משאית משה מצד שמאל ובחלק הקדמי ימני של משאיתו, ולפי אותו שרטוט כלל לא היה כל מגע עם החלק האחורי של משאית משה אליו מחובר המנוף.
9.התרשמותי החזקה הייתה כי ג'מאל המציא גרסה זו על מנת לנסות להסביר או להצדיק כיצד זה שהנזק במשאיתו היה בפינה הקדמית ימנית ואילו הנזק במשאית משה היה בצד השמאלי אחורי.
10.מיותר לציין את "התוספות" בגרסת ג'מאל שזכרן לא בא בכתבי הטענות, ואשר עניינן בין היתר בהימצאותו תמרור בנתיב הנסיעה שלו, אשר גרם כנטען למשה ל"חתוך" שמאלה בחזרה לכביש, לאחר שהספיק כנטען לנסוע יותר מ- 8 מטר על גבי המדרכה!! גם תוספת זו מטרתה לנסות ולשכנע כי משאיתו של משה לא רק שעלתה על המדרכה ונסעה יותר מ- 8 מטר שם (אורך משאית ג'מאל היה 8 מטר), אלא שהמשיכה בתנועות אקרובטיות ו"חתכה" שמאלה כדי למנוע התנגשות בתמרור שפתאום נזכר ג'מאל לציין במהלך חקירתו בפניי.