תא"מ 60874-12-14

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 24.2.15.

המבקש טוען כי כתב התביעה לא נמסר לו, וכי מעיון באישור המסירה שצורף לתיק בית המשפט עולה כי המסירה בוצעה בהדבקה על אחד משערי אחת מהכניסות לחצר משק ביתו – אך לא הגיעה לידיו. לטענת המבקש, יש לו טענות הגנה טובות כנגד כתב התביעה שכן אינו חייב למשיבה ולעמדתו היא זו שחייבת לו.

המשיבה טענה, מנגד, כי המסירה בוצעה בהדבקה רק לאחר שהמבקש שוחח עם השליח מטעם המשיבה וסירב לקבל לידיו את כתב התביעה. טענות ההגנה להן טען המבקש אין בהן ממש – לגרסת המשיבה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

לאחר שעיינתי בטענות המבקש והמשיבה בדבר המצאת כתב התביעה, לא מצאתי כי המבקש זכאי לביטול פסק הדין משיקולי הצדק. עם זאת, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי לנתבע טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

המבקש ישא בהוצאות ההליך בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום, עם העתק במישרין לצד שכנגד. כתב התביעה שכנגד, ככל שיוגש, יוגש במקביל לכתב ההגנה.

להמשך מעקב וטיפול המזכירות.

ההחלטה תישלח לצדדים.