תא"מ
בית משפט השלום חדרה
|
60098-03-15
06/06/2016
|
בפני השופטת:
טל תדמור-זמיר
|
- נגד - |
תובעת / נתבעת שכנגד:
אולגה גרוסמן (להלן: "התובעת")
|
נתבעת / תובעת שכנגד:
אירינה קונונוביץ (CALUTTE) ע.מ. 311897375 (להלן: "הנתבעת")
|
פסק דין |
1.עניינו של התיק דנן תביעה כספית בסך של 10,000 ₪, שהגישה התובעת, קוסמטיקאית במקצועה, בסדר דין מהיר, נגד הנתבעת, בעלת מרכז לשיווק מוצרי קוסמטיקה בגין "חסרון כיס ועוגמת נפש" שגרמה לה הנתבעת.
עם הגשת כתב הגנתה, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד בסך של 17,761 ₪ נגד התובעת, בגין יתרת חוב שחבה לה לטענתה התובעת, בגין סחורה שסופקה לה.
טענות הצדדים בתמצית
2.התובעת, קוסמטיקאית במקצועה, טוענת כי במהלך שנת 2013 רכשה מהנתבעת מוצרי קוסמטיקה, אולם מועדי האספקה היו בעייתיים ואף בקשתה להשבת סחורה בשווי 900 ₪ לא זכתה למענה מטעם הנתבעת. כדי לתמוך האמור בכתב התביעה צרפה התובעת 6 הזמנות, אשר בוצעו בארבעה מועדים שונים וציינה כי הגם שעל גבי ההזמנות לא צוינו מחירים, סוכם בינה ובין הנתבעת כי היא תשלם עבור המוצרים בהם נעשה שימוש בפועל מחיר מוזל, בהתאם למחירון המיועד לקוסמטיקאיות, בחלוף כחודשיים מיום קבלת המוצרים.
התובעת טענה כי שילמה לנתבעת סך כולל של 7,438 ₪ וכי נגרם לה "חסרון כיס ועוגמת נפש" בסך של 10,000 ₪.
3.הנתבעת, משווקת מוצרי טיפוח לציפורניים ועורכת סמינרים והשתלמויות בתחום הפדיקור והמניקור, טענה בכתב הגנתה כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית שיש לדחותה על הסף, שכן התובעת היא שנותרה חייבת לה כספים ולא להיפך.
לטענת הנתבעת התובעת רכשה ממנה מוצרים בסך של 8,468 ₪ ונותרה חייבת סכום של 5,761 ₪, שכן סוכם כי היא תשלם עבור המוצרים את המחיר המלא, המופיע באתר האינטרנט של הנתבעת ולא את המחיר המוזל, אשר מיועד רק לנציגי הנתבעת, אשר רוכשים סחורה בכמויות גדולות. עוד טענה הנתבעת כי הסכומים שפורטו בכתב התביעה כסכומים שכביכול שולמו לה, שולמו עבור סחורה אחרת, ואין מדובר בתשלומים עבור הסחורה מושא כתב התביעה.
הנתבעת אישרה כי ניתנה לתובעת אפשרות להחזיר מוצרים שלא עשתה בהם שימוש בחלוף חודשיים, אולם טענה כי היא לא ביקשה לממש את זכותה.
4.בתביעה שכנגד חזרה הנתבעת על טענותיה וביקשה לחייב את התובעת בתשלום יתרת חובה בסך של 5,761 ₪ וכן בסך של 12,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
5.בכתב ההגנה לתביעה שכנגד חזרה התובעת על טענותיה כפי שפורטו בכתב התביעה והוסיפה כי הקשר העסקי עם הנתבעת נמשך חודשים ספורים בלבד שכן התובעת לא הייתה מרוצה מהשירות ומהסחורה שניתנו לה על ידי הנתבעת. התובעת הדגישה כי המחלוקת הינה באשר לגובה "החוב" וכי הסכום של 900 ₪ הינו סכום משוערך שביצעה התובעת, בגין סחורה שנשארה ברשותה, אולם אין מדובר בחוב כלל, שכן הסחורה ממתינה שהנתבעת תבוא ותאסוף אותה ולכן יש לדחות התביעה נגדה על הסף.
דיון