יונייטד טורס חיפה בעמ ואח' נ' הראל ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 21.02.2016, בין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 92-091-01, שבעת התאונה היה בבעלות התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "האוטובוס") לבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 51-775-66, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ובבעלותה ומבוטח על ידי הנתבעת 2 והתובעת שכנגד (להלן: "הפרטית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות ובאשר לשאלת היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, באופן שנהגת הפרטית תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 85% ואילו נהג האוטובוס יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 15%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.אני מוצא סתירות רבות בגרסתה של נהגת הפרטית. אני סבור כי נהגת הפרטית סיכנה את עצמה, את רכבה וגם את האוטובוס, בכך שהתפרצה לנתיב נסיעתו של האוטובוס בו לשיטתה הוסע האוטובוס ב"דהירה".

מוקדי הנזק בפרטית מצביעים על מהירותו של האוטובוס, שככל הנראה, אכן הוסע במהירות נסיעה גבוהה, שאינה מתאימה למקום התאונה, אלא שבד בבד מצביעים מוקדי הנזק על התפרצותה של הפרטית לתוך נתיב נסיעתו של האוטובוס. מדובר בנהיגה בלתי זהירה בעליל של נהגת הפרטית, העולה עד כדי רשלנות רבתית.

לפיכך, אני מגיע למסקנה כי נהגת הפרטית יצאה מחניה, תוך שהיא מתפרצת לנתיב נסיעתו של האוטובוס (ובהקשר זה אומר כי איני מאמין כי הפרטית בלטה רק 15 סנטימטר), בסוברה כי תספיק לעבור את רוחב הנתיב טרם הגעת האוטובוס אליה, סברה שהתבדתה.