תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
59652-05-16
26/04/2017
|
בפני השופטת:
איילת טופז-אחיעזר
|
- נגד - |
תובעת:
הכשרה חברה לביטוח בע"מ
|
נתבעים:
1. מיכאל ויצמן 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
|
פסק דין |
1.עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.8.15.
2.לטענת התובעת בעת שרכבה היה ביציאה מהחניון, נסע רכב הנתבעים לאחור, ופגע ברכב התובעת וגרם לו לנזקים.
3.הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי אין להם כל קשר עם התאונה דנן.
4.במהלך הדיון שנערך בפני, העיד הנהג ברכב התובעת וחזר על גרסתו לפיה יצא עם רכבו ממתחם החניה, ולפתע רכב הנתבע אשר יצא מחניה בנסיעה לאחור, עצר בתוך רכבו וגרם לו לנזק. העד טען כי הבחין בנסיעת הנתבע 1 לאחור, עצר את רכבו, צפר אך דבר לא עזר ורכב הנתבעים המשיך בנסיעתו עד קרות התאונה. לאחר התאונה הנתבע 1 התנצל, ניסה ליישר את הטמבון והציע לנהג ברכב התובעת לפנות לפחח מטעמו. הנהג ברכב התובעת הסכים אך הפחח דחה אותו ב"לך ושוב" עד אשר התייאש ופנה לחברת הביטוח לפצותו בגין נזקיו. הנהג העיד כי אשתו שוחחה עם הנתבע 1 ולקחה את פרטיו אך הוא זה אשר יצר קשר טלפוני עם הנתבע 1. הנהג ניסה במהלך הדיון לאתר את מספר הטלפון של הנתבע 1 במכשיר הטלפון שברשותו, אך ללא הצלחה. הנהג טען כי רכב הנתבעים הינו רכב אפור דומה לטרנספורטר.
אשת הנהג העידה כי רכבם יצא מחניה לכיוון היציאה בשעה שרכב הנתבעים נסע לאחור ופגע ברכבם. העדה טענה כי בעלה עצר את הרכב ואף צפר על מנת למנוע את התאונה אך הנתבע 1 המשיך בנסיעתו ופגע ברכבם. לאחר התאונה, הציג בפניה הנתבע 1 את רישיון הרכב, תעודת הזהות שלו, רישיון הנהיגה ובהתאם העדה רשמה את פרטיו לרבות שמו, מספר תעודת הזהות, הכתובת ומספר הטלפון ומסרה את הפרטים לבעלה שיצר עם הנתבע 1 קשר ווהלה הציע לו לפנות למוסך מטעמו אך כשהתברר להם שדבר לא יצא מכך, פנו לחברת הביטוח. העדה טענה כי רכב נתבעים הוא רכב מסחרי, גבוה בצבע כחול או אפור וכי הנהג הינו אדם דתי בעל זקן.
5. הנתבע 1 העיד והכחיש כל קשר לתאונה. הנהג טען כי מדובר בעלילה אך הודה כי מסתובב באזור נתיבות וכי מקום עבודתו הינו בסמוך לחניון שבו אירעה התאונה. יש לציין כי הנתבע 1 הודה ששמו, מספר תעודת הזהות שלו ומספר הרכב שלו תואם לפרטים שנמסרו על ידי העדים מטעם התובעת וכן הודה כי ברשותו רכב מסחרי אפור. בנקודה זו אציין כי חזותו של הנתבע 1 הינה של אדם דתי, חובש כיפה ומזוקן.
6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.
ראשית, התרשמתי מעדותו של הנהג מטעם התובעת והיא מהימנה בעיני. הנהג מטעם התובעת חזר בעקביות על גרסתו לפיה התאונה אירעה בעת שרכב הנתבעים נסע לאחור מחניה, בעוד שהוא בולם את רכבו וצופר אך ללא הועיל. בנוסף, העיד במהימנות על המאמצים שעשה על מנת להימנע מהגשת התביעה לרבות היעתרות לבקשת הנתבע 1 לתקן את הרכב באמצעות פחח מטעמו. בנוסף, עדותו נתמכה בעדותה המהימנה של אשתו אשר אף היא העידה על אופן קרות התאונה באופן זהה וכן על המסמכים המזהים שנטלה מהנתבע 1 על מנת לאמת את זהותו. יש לציין כי הפרטים שנרשמו על ידה בהודעתה זהים לפרטי הנתבע 1 כמו כן רכב הנתבע 1 זהה לרכב אשר פגע ברכב התובעת.
מנגד, גרסת הנתבע 1 הייתה רוויית סתירות והנתבע 1 אישר את פרטיו התואמים את הפרטים בהודעה. בנוסף רכבו תואם את תיאור הרכב שנמסר על ידי התובעים. יתרה מכך, מקום עבודתו של הנתבע 1 הינו בסמוך למקום קרות התאונה והדבר אומר דרשני. עדות הנתבע 1 היתה מתחמקת למעט הכחשה גורפת, ולא מצאתי לנכון ליתן לה כל משקל ויש לדחותה.