תא"מ 59454-06-15 ברקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

בפני בקשת התובע לחייב את הנתבעת לגלות שורה של מסמכים בתצהיר בה הוחלט בהחלטה קודמת וכן בקשה לתיקון טעות סופר.

מן הישיבה המקדמית עולה כי לאחר שבוצעה השבה הרי הפלוגתא בין הצדדים צומצמה לשאלה האם מגיע לתובע סכום לפיצוי על נזקיו בגין העיכוב בהשבת הסכום שנגבה ביתר כאשר תאריך ההודעה היה 01/04/2015 , תאריך הגשת התביעה היה 28/06/2015 ותאריך ההשבה היה 18/10/2015 (לשיטת התובע מדובר בסכום של 2000 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד והוצאות המשפט) .

בכל הנוגע לחישוב סכום ההשבה הובהר בפרוטוקול כי התובע אינו חולק על החישוב שכן הסכום החודשי בגין חודש מרס אמור היה להגבות ביום 10/04/2015 .

לאחר עיון בבקשה ועל מנת להעמיד סדר דין על מכונו מופנים הצדדים לכך שתקנות 113 לתקסד"א שהיא עילת הבקשה ותקנה 120 גם היא אינה חלה בהליך של סדר דין מהיר – כעולה מתקנה 214ח(ג) לתקסד"א עוד מופנה התובע לכך שלכתב ההגנה – צורף תצהיר המצוי במערכת הממוחשבת.

לגופו של עניין ועל יסוד תקנה 119 לתקסד"א ( אשר חלה גם בסדר דין מהיר ) אני מורה כדכתיב :

הנתבעת תגלה בתצהיר את כל המסמכים הנוגעים לעניין דרישת ההשבה של התובע ובלבד שנערכו בין התאריכים 01/04/2015 – 28/06/2015 וכן כל מסמך אשר אינו נושא תאריך כלשהו.

אם אכן אין בידי הנתבעת מסמכים נוספים מתאריכים אלה לבד מאלה שהוגשו במסגרת כתב ההגנה תודיע על כך לבית המשפט בתצהיר.

נראה כי יתר המסמכים שביקש התובע אינם רלוונטיים, שכן אינם נוגעים לשיעור טרחתו או עגמת נפשו או שיש חשש כי נערכו לצורך המשפט ומכאן חסיונם על פי דין.