מדובר בתביעה על סך 50,200 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין שלא שולם על פי הסכם בין הצדדים.
התובע, עו"ד במקצועו, קיבל על עצמו ייצוג הנתבע במסגרת סכסוך משפחתי מול אשתו.
בין הצדדים סוכמו תנאי ההתקשרות במסגרת מסמך מיום 16.1.13.
אין מחלוקת כי בחלוף כחודש ימים מתחילת ההתקשרות, הודיע הנתבע לתובע על הפסקת הייצוג.
המחלוקת ביסוד ההליך נוגעת לשאלת יישומו של סעיף 3 למסמך ההתקשרות לפיו מתחייב הנתבע כי "במקרה ואסרב, או לא אמשיך, בכל עת, להיזקק להמשך שירותם של עוה"ד, מכל סיבה שהיא, אזי אשלם את כל עודף החוב לפי התחייבות זו, לאלתר ובמלואו." קרי – האם יש לחייב את הנתבע לשלם את מלוא שכר הטרחה שסוכם בין הצדדים אם לאו.
במסגרת ניהול ההליך דנן, מיוצג הנתבע על ידי בא כוחו בהליך שעודנו מתנהל בענייני משפחה.
הצדדים הפליגו בטיעוניהם למחוזות רחוקים, אשר בחלקם הארי אינם רלבנטיים להכרעה במחלוקת המצומצמת נשוא הליך זה, לרבות טענות בנוגע לאופן ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ובחינת כישוריו המקצועיים של התובע.
מאחר ומדובר בתביעה המתנהלת לפי סדר דין מהיר, פסק הדין ניתן באופן תמציתי וממוקד לפי תקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984.
תחילה, יובאו העובדות הרלבנטיות, אשר בעיקרן אינן במחלוקת.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.