תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
58608-03-14
15/08/2014
|
בפני השופט:
עדי הדר
|
| - נגד - |
תובעים (משיבים):
1. שלמה בלום
2. נאוה בלום
3. אהוד נחמיה כרמי
4. כרמי תמם איריס
|
נתבעת (מבקשת):
עליה-רויאל ג'ורדניאן אייר ליין אינק
|
| החלטה |
1. בקליפת אגוז המבקשת עותרת בפני בימ"ש זה כי אין להורות בהתאם להוראת חוק מאוחר עקב סתירת חוק מוקדם כמפורט להלן.
2. בפני בקשת הנתבעת למחוק על הסף חלק מכתב התביעה בו התובעים עותרים בסעיף 29 (ב) לכתב התביעה לחייב הנתבעת לשלם להם הסך של 40,760 ₪ בגין פיצויים לדוגמא לפי סעיף 11 (א) לחוק שרותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי תנאים) התשע"ב 2012 (להלן (כפי שמכונה ע"י שני הצדדים): "חוק האיחורים") , הוא החוק המאוחר לענייננו .
3. המבקשת טוענת שחוק התובלה האווירית התש"ם -1980 (להלן: "חוק התובלה האווירית") , הוא החוק המוקדם לענייננו , שאימץ את אמנת ורשה משנת 1929 ואת אמנת מונטריאול משנת 1999 , שהחליפה אותה , קובע הסדר מהותי ייחודי באופן שהוא מסדיר ישירות את אחריותו של מוביל אווירי באמצעות הסדר השונה מההסדרים הרגילים שחלים במשפט הישראלי בדינים שונים.
4. המבקשת טוענת כי אי אפשר להתנות על ההסדרים שנקבעו בחוק התובלה האווירית ומפנה לסעיף 10 לחוק שקובע כלהלן: "אחריותו של המוביל , עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע , תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר , ולא תשמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה , תהא עילתה הסכם , עוולה אזרחית או כל עילה אחרת יהיו התובעים אשר יהיו " ( ההדגשות במקור – ע.ה.).
5. המבקשת טוענת שחוק האיחורים קובע הוראות שונות המנוגדות באופן קוטבי לחוק התובלה האווירית ולאמנת מונטריאול . עוד מוסיפה המבקשת וטוענת שבסוגיה המסוימת של פיצויים לדוגמא הסתירה היא חד משמעית , בולטת וחדה ואיננה יכולה לעמוד.
6. המבקשת טוענת כי בהתנגשות בין סעיף 29 לאמנת מונטריאול שאומצה ע"י חוק התובלה האווירית , לענייננו החוק המוקדם , סעיף שקובע כי פיצויים לדוגמא אינם בני תביעה , לבין סעיף 11 לחוק האיחורים שקובע כי הינם בני תביעה , לענייננו החוק המוקדם , האיסור על חיוב בפיצוי לדוגמא גובר ואין לנהוג לפי הוראות החוק המאוחר ומעשית מבוקש מבימ"ש לקבוע כי הוראות החוק המאוחר בעניין חיוב בפיצוי לדוגמא הינן בטלות.
7. המבקשת מנמקת בקשתה לקבוע כי הוראת החוק המאוחר בטלה בכך שחוק התובלה האווירית , דהיינו החוק המוקדם , הינו חוק ראשי , מסוים , אשר מטרתו לקלוט לתוך הדין הפנימי של ישראל את אמנת מונטריאול על מנת לקיים את התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל בנושא התובלה האווירית.
8. המבקשת טוענת שאין לפרש חוק בסתירה לנורמות של המשפט הבינלאומי ומפנה לדנ"פ 7048/97 פלונים נ' משרד הביטחון ובג"ץ 2599/00 ית"ד נ' משרד החינוך ולמאמרה של פרופ' לפידות "מקומו של המשפט הבינלאומי הפומבי במשפט הישראלי" משפטים י"ט 810 תש"ן.
9. המבקשת מוסיפה ומפנה לדברי פרופ' ברק ב"פרשנות במשפט" , כרך ראשון , תורת הפרשנות הכללית , תשנ"ב 1992, עמ' 564 לפיהם כאשר יש התנגשות בין שני חוקים , השופט מוסמך להכריז על בטלותו של אחד החוקים ומבקשת לקבוע שהוראת החוק המאוחר בטלה ולכן לא ניתן לתבוע מכוחה.
