תא"מ 58104-01-15 רשף נכסים ניהול זכיונות בע"מ ואח' נ' נעמני

מבוא

1. לפני תביעה לתשלום דמי תיווך אותם דורשים התובעים מהנתבע, בגין רכישת משרד ברחוב סחרוב 22 בראשון לציון (להלן: "הנכס").

   חברת רשף נכסים ניהול זכיינות בע"מ (להלן: "תובעת 1") היא סוכנות לתיווך במקרקעין, כשאחד מהמתווכים המועסקים בה הוא מר שבי בר-לב (להלן: "תובע 2"), שהוא מתווך מורשה כדין. בחודש יוני 2014, במהלך חיפוש אחר לקוחות פוטנציאליים "מדלת לדלת", פגש התובע 2 ברו"ח דרור נעמני (להלן: "הנתבע"), אשר הביע בפני התובע 2 את כוונתו לרכוש משרד. כעבור זמן מה, הציג התובע 2 את הנכס לנתבע, אולם הנתבע שלל אפשרות זו בשל גודלו של הנכס ומחירו.

   אין מחלוקת בין הצדדים, כי בסופו של דבר – רכש הנתבע את אותו הנכס שהציג לו התובע 2.

   טענות הצדדים 

2. לטענת התובעים, מהיום בו נפגשו התובע 2 והנתבע, בתאריך 13.6.2014, הראה התובע 2 לנתבע מספר נכסים אפשריין לרכישה והיה בקשר מתמיד עמו. לטענת התובע 2, ביום 16.7.2014 הראה לנתבע את הנכס ובמעמד זה חתם הנתבע על הסכם התיווך. לטענת התובע 2, הנתבע התלהב מהנכס, אולם טען כי הנכס, שהמחיר שהתבקש בעבורו היה 8,500 ₪ למ"ר, אינו רלוונטי שכן הוא גדול ויקר מכדי להיות בבעלותו הבלעדית, וכמו כן לא יהיה באפשרותו למצוא שותף שיחלוק עמו את הרכישה. לטענת התובע 2, הנתבע הביע התעניינות במשרד אחר והתובע 2 אף הכין לנתבע תשריט הצעה לחלוקת אותו משרד אחר, אולם, בסופו של יום, גם משרד זה "ירד מן הפרק" מבחינתו של הנתבע.

3. לטענת התובע 2, ביום 1.9.2014 פנה לבעלי הנכס, חברת מזרחי ובניו (להלן: "בעלי הנכס"), ונציגתה, בשם נטלי (להלן: "נטלי") הודיעה לו כי בעלי הנכס נמצאים במשא ומתן עם לקוח של המתווך ניסים פיסטוצקי (להלן: "מר פיסטוצקי"). לטענת התובע 2, במסגרת סיור נכסים ללקוחו ביום 2.10.2014, הגיע לנכס, שם ראה את הנתבע, מלווה באדריכל, כשהשניים מודדים את המקום. משראה זאת שלח התובע 2, כך לטענתו, מסרון לנטלי בו הוא מידע אותה כי הוא המתווך של הנתבע. בהמשך היום התקשר לתובע 2 מר פיסטוצקי והודיע כי הוא המתווך של העסקה ולא התובע 2. לטענת התובע 2, בהמשך, הביע הנתבע את התנצלותו ואישר בפניו כי הוא זכאי לדמי התיווך.

   לטענת התובעים, לאור האמור לעיל, זכאים הם לדמי התיווך מהנתבע בסך 27,482 ₪, וכן לחלקם של מוכרי הנכס בדמי התיווך בסך 13,741 ₪. לאלה מוסיפים התובעים לתביעתם, סכום של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

4. עיקר טענות הנתבע: ראשית טוען הנתבע כי הסיור שערך עבורו התובע 2 בנכס, ארך דקות ספורות בלבד, והנתבע הביע מיד את עמדתו לפיה הנכס אינו רלוונטי עבורו שכן אין בידו לשלם את המחיר המבוקש. הנתבע מוסיף, כי לאחר הסיור בנכס, לא עודכן על ידי התובע 2 או מי מטעם התובעת 1 בנוגע לשינויים כלשהם שנעשו בנכס.

5. לטענת הנתבע, לאחר למעלה מ-45 ימים פנה אליו המתווך מר פיסטוצקי, שהיה בעליו של המושכר ששכר הנתבע באותה עת, והציע לנתבע לראות את הנכס. בשל שינויים מהותיים שנעשו בנכס, טוען הנתבע כי לא זיהה שזהו הנכס שהראה לו התובע 2. לטענת הנתבע, מיד כשראה את הנכס בלוויית מר פיסטוצקי, הביע בו עניין, וזאת בהתחשב בעובדה כי הנתבע קיבל בינתיים מקורות מימון בנקאיים ומשפחתיים. לטענתו הכיר מר פיסטוצקי לנתבע את מר יגאל לוי (להלן: "מר לוי"), מנהל הנכסים של בעלי הנכס, אשר דרש בתחילה 12,000 ₪ למטר עבור הנכס, אולם לאחר משא ומתן בין מר פיסטוצקי לנטלי, הורידה נטלי את הסכום ל-8,500 ₪ למטר. הסכמה זו אפשרה לטענת הנתבע העברת פרטי באי כוחם של הצדדים לעסקת המכר, וזאת כדי להמשיך את המשא ומתן ולהביא לפתרון מחלוקות שנתגלעו בין הצדדים. לאחר החתימה על הסכם המכר, ולאחר שיחה בין מר פיסטוצקי לתובע 2, שילם הנתבע למר פיסטוצקי דמי תיווך בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, כשלשיטתם היה מר פיסטוצקי הגורם היעיל בעסקה.

   דיון והכרעה

6. האם זכאים התובעים לדמי תיווך עבור מכירת הנכס?