בכתב ההגנה ובדיון שהתקיים בפני טענה הנתבעת כי דין התביעה נגדה להידחות בשל "השתק עילה", וזאת לאור קיומו של פסק דין שניתן בתביעה שהגישה התובעת כנגד מבוטח הנתבעת בהליך אחר. לטענת הנתבעת, עילת התביעה של התובעת, "נבלעה" בפסק הדין שניתן לטובתה בהליך שהתקיים כנגד מבוטח הנתבעת, ועל כן אין לתובעת עילת תביעה נגדה בהליך זה.
במענה השיבה התובעת כי בעת הגשת התביעה כנגד מבוטח הנתבעת, לא ידעה שהוא מבוטח אצל הנתבעת ולאחר שהדבר התברר לה פנתה אל הנתבעת ודרשה ממנה לשלם את סכום פסק הדין מכוח הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח")
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין טענת הנתבעת להידחות.
לצורך החלת הכלל של "השתק עילה" מבחינים בין מצב שבו תביעה התקבלה לבין מצב בו התביעה נדחתה. מקום בו פסק הדין ניתן לטובת התובע, עילת התביעה נבלעת בפסק הדין ואילו מקום בו פסק הדין ניתן לטובת הנתבע, יוצר פסק הדין מחסום מפני התובע לתבוע באותה עילה פעם נוספת.
בספרה מעשה בית דין בהליך אזרחי, מנתחת דר' נינה זלצמן, את שאלת זהות העילות ומבהירה כי זהות העילות נבחנת בין השאר על פי זהות הצדדים המתדיינים בכל אחת מהתובענות גם אם התובע בכל אחת מהתובענות הוא אותו תובע, ומציינת כי די שהנתבעים שונים כדי שעילת התביעה המהווה יסוד לכל אחד מהתובענות תהא שונה. הדוגמא שניתנה בעניין זה היא מקרים כגון חיובים ביחד ולחוד בחיוב חוזי או מעוולים ביחד וכן מקרה של סוברוגציה כאשר חלק מזכות הניזוק כלפי המזיק עוברת מכוח הדין לאחר כגון במקרה של מבטח בביטוח שיפוי מכוח סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח (ראו: דר' נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, (1991) עמ' 47).
סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מקים לתובעת עילת תביעה ישירה כנגד הנתבעת. אמנם הנתבעת נכנסת בנעלי מבוטחה מכוח חוזה הביטוח שביניהם, אולם הוראת סעיף 68 אינה פוטרת את מבוטח הנתבעת מחבות ומשכך מדובר למעשה בחיובים שהם ביחד ולחוד ובלבד שהתובעת לא תפרע יותר ממה שתבעה ממבוטח הנתבעת.
בספרה האמור מבהירה דר' זלצמן כי במקרה של חיובים ביחד ולחוד כמו במקרה של מעוולים במשותף רשאי התובע לתבוע את שני החייבים או את שני המזיקים ביחד, ואז פסק הדין שיתקבל יקים מעשה בית דין בינו לבין כל אחד מהנתבעים. אולם אם בחר לתבוע רק אחד מהם פסק הדין שיתקבל לא ימנע ממנו לתבוע את האחר.
בנסיבות אלה, ניתן לומר כבר בשלב זה כי לא קם השתק עילה כנגד התובעת.
כלל השתק העילה נועד בין השאר למנוע ריבוי התדיינויות ומתן החלטות סותרות על ידי ערכאות שונות בגין אותה עילת תביעה שהייתה יסוד להתדיינות נושא פסק הדין. יחד עם זאת מציינת דר' זלצמן בספרה כי לבית המשפט שיקול דעת רחב דיו כדי להביא בחשבון מצבים שבהם יהיה מוכן לאפשר סטייה מכלל ההשתק במקרה שנדון לפניו, מטעמים הנוגעים לנסיבותיה המיוחדות של ההתדיינות הראשונה, תקנת הציבור וטעמים של צדק המחייבים לקחת בחשבון את התנהגותו של בעל הדין שכנגד ואת נסיבות ההתדיינות השנייה (ראו: שם, עמ' 558-554).
בנסיבות מקרה זה אני סבורה כי העלאת טענת השתק עילה על ידי הנתבעת אינה מוצדקת וקבלת הטענה תעשיר את הנתבעת שלא כדין ותגרום נזק נוסף לתובעת.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.