תא"מ 56330-10-12 דיז נכסים השקעות נ' דרים רהיט בע"מ

1. עסקינן בתביעה שטרית בגין המחאות בהן אוחזת התובעת: המחאה על סך של 1,500 ₪ ז.פ. 27/10/11; המחאה על סך של 1,800 ₪ ז.פ. 30/10/11; המחאה על סך של 1,500 ₪ ז.פ. 27/11/11; המחאה על סך של 1,800 ₪ ז.פ. 30/11/11; המחאה על סך של 1,500 ₪ ז.פ. 27/12/11; המחאה על סך של 1,500 ₪ ז.פ. 27/01/12; והמחאה על סך של 2,000 ₪ ז.פ. 27/1/12 (וביחד להלן "ההמחאות"), אשר נמשכו מחשבון הנתבעת וחוללו באי פירעון מחמת הוראת ביטול.

2.התביעה (אשר הועברה לטיפולי ביום 7/4/14) נדונה בסדר דין מהיר ועל כן, כמצוות תקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") - פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

3.העובדות הצריכות לענייננו ואשר הוכחו לפניי הן, בתמצית, כדלקמן:

3.1התובעת, יצרנית מזרונים, מיטות ומוצרי ריהוט שונים, סיפקה סחורה לחנות רהיטים בקרית ביאליק בשם "מרכז הרהיטים", אשר נוהלה על ידי מר שרביט טירן (להלן "החנות", "מרכז הרהיטים" ו-"מר טירן", בהתאמה).

3.2בחודש ינואר/פברואר 2011 החלה הנתבעת להפעיל את החנות תוך שימוש בכל סחורת התצוגה של מרכז הרהיטים אשר נמצאה אותה עת בחנות (וראה גם: הודאת מר ויזמן בכך בסעיף 9 לתצהירו - נ/1).

3.3 בתאריכים 25/5/11 ו-28/6/11 התובעת ביצעה איחוד של כרטסת מרכז הרהיטים עם כרטסת הנתבעת בהנהלת החשבונות, לטענת התובעת, על פי בקשת הנתבעת (ראה: נספח א' ל-ת/1 - להלן "אחוד הכרטסות").

3.4 במהלך חמישה חודשים (2/11-7/11) המשיכה הנתבעת לרכוש מן התובעת סחורה ומלאי לחנות בסכומים שונים ומסרה המחאות דחויות.

3.5 בשלב מסוים, מר ויזמן שלמה, מנהל הנתבעת (לעיל ולהלן "מר ויזמן") הסתכסך עם שותפו מר נתי יוסופוב (להלן "מר נתי") וסגר את החנות.

3.6 או אז, בחודש אוגוסט 2011 התבקשה התובעת על ידי הנתבעת לאסוף את הסחורה אשר נותרה בחנות ולקבל זיכוי תמורתה. בהתאמה, ביום 2/8/11 התובעת זיכתה את הנתבעת, לאחר איחוד הכרטסות, בסך של 18,247 ₪ (ראה: נספח ב' ל-ת/1).

3.7 בתאריכים 10/7/11 ו-20/9/11 חזרו המחאות של הנתבעת מחמת א.כ.מ. ומכאן ואילך, ההמחאות שנתנה הנתבעת חזרו מחמת מתן הוראת ביטול (נ.ה.ב.).

4.לטענת הנתבעת, היא שילמה בגין כל הסחורה שהוזמנה על ידה ואילו החוב שייך למרכז הרהיטים ואיחוד הכרטסות בוצע ללא הסכמתה ושלא כדין.

5.עסקינן בתביעה שטרית. הנתבעת אינה חולקת כי ההמחאות נשוא התביעה חתומות על ידה ומשוכות מחשבונה. משכך, עומדות לתובעת החזקות הנקובות בפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן "פקודת השטרות") ובכלל זה חזקת התמורה הנקובה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות ועל הנתבעת, הטוענת להיעדר תמורה או לכשלונה רובץ נטל ההוכחה (ראה למשל: ע"א 1799/09, אלומניום החזקות (א.ה) בע"מ נ' דוד אפל (2010); ע"א (חיפה) 4413/98 , מרגלית נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (1999); ע"א (חיפה) 1428/00, בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עייני (2002); רע"א 6553/97, חגאי נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פ"ד נב(2) 345; ע"א (מרכז) 22401-05-14, לסרי נ' אוצר הארץ שמיטה בע"מ (2014); ש. זוסמן, "דיני שטרות", מהדורה שלישית עמ' 119-121; ש. לרנר "דיני שטרות" (מהדורה שנייה, 2007) עמוד 222).