תא"מ 54565-05-14 קשר רנטאקר בע"מ נ' פינסקר ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 8,339 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 01.05.2013 בין כלי רכב, מ"ר 84-796-75 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 85-067-58 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק לרבות תמונות נ/2 (10-1), בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

5.1.מצאתי שגרסת נהג המשאית מתיישבת יותר עם ההיגיון שבקרות התאונה.

אני מקבל את גרסת נהג המשאית בעניין גובה הנזק, שהרי הסבירות כי הנזק נגרם ממשאית שהיא בעמידה מוחלטת הנה גבוהה בעשרות מונים מהסברה שהנזק נגרם כאשר המשאית הייתה בתנועה.