תא"מ 5355-10-14 פרידנזון שרותים לוגיסטים בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ

תביעה כספית על סך של 13,799 ₪, בגין נזקים שנגרמו לנגרר מספר רישוי 95-006-72, שבבעלות התובעת.

1.על פי כתב התביעה, ביום 17.2.12 הגיע עובד התובעת עם משאית ונגרר שבבעלות התובעת, אל אזור הטעינה בשטח נמל אשדוד, לצורך העמסת מיכל על הנגרר. בהתאם לנהלי עבודה הנהוגים אצל הנתבעת, העמיד עובד התובעת את המשאית והנגרר באזור הטעינה וכשזו עומדת עם מעצור יד משוך ומנוע כבוי, יצא מהמשאית. לטענת התובעת, מיד לאחר מכן החלו עובדי הנתבעת להעמיס את המיכל על הנגרר בעזרת מלגזה ובעת ההעמסה הורד המיכל על ידי עובדי הנתבעת במהירות ובחופזה. כתוצאה מכך נפגע הנגרר ונשבר ונגרם לו נזק המסתכם על פי הערכת שמאי ב- 11,640 ₪.

2.לטענת הנתבעת בכתב הגנתה המתוקן, האחריות לנזק שאירע חלה במלואה על נהג משאית התובעת, אשר ברשלנותו לא דאג להכין את הנגרר באופן מלא על מנת שלא יינזק כתוצאה מהמטען שביקש להניח עליו. לטענת הנתבעת, לא הגיע נהג המשאית עם נגרר מתאים למטען שרצה להעמיס, נגרר שעליו מונח ציוד שימנע פגיעה ונזק, כגון קרשים בגובה מסוים, או ברזלים שימנעו את פגיעת המטען ברצפת הנגרר.

עוד טוענת הנתבעת, כי האחריות להנחת ציוד מתאים על הנגרר, היא של נהג המשאית בלבד ולא של הנתבעת או עובדיה, שכן עובד הנתבעת המניח את המטען אינו מסוגל ולא מצופה ממנו שיבחין אם הנגרר ערוך נכון לקליטת המטען. כמו כן מדובר בנגרר ישן מאוד.

הנתבעת מתכחשת אף לנזק הנטען בחוות הדעת, משלטענתה חוות הדעת ניתנה כ- 7 חודשים לאחר האירוע.

3.בכתב תשובתה מוסיפה התובעת כי על המיכל שהועמס מורכבות רגליים מייצבות ועל כן אין כל צורך בהכנה של הנגרר להעמסה ובהתאם לנהלי העבודה הנהוגים אצל הנתבעת, מסתיימת מעורבות עובד התובעת בהליך העמסת המטען, עם העמדת המשאית והנגרר באזור הטעינה בעצירה מוחלטת.

בניגוד לטענת הנתבעת, כך לטענת התובעת, מדובר בנגרר חדש לחלוטין שהחל לנסוע רק ב- 8/11, כ- 5 חודשים לפני התרחשות התאונה ותאריך בדיקת הנגרר על ידי השמאי היה כ- 4 ימים לאחר התרחשות התאונה.

4.בדיון שהתקיים ביום 26.5.2015 העידו מר אבי קטנוב- נהג המשאית שבבעלות התובעת, מר שמעון אמסלם- קצין הבטיחות של הנתבעת, ומר עופר סימון- מנהל עבודה בנתבעת.

מר אבי קטנוב, נהג התובעת, העיד כי ביום האירוע הגיע לרציף 3 ולאחר שנאמר לו היכן להעמיד את המשאית, כיבה את המנוע, יצא מהמשאית ועמד בצד. לטענתו, הורד המטען לא נכון, בזווית לא נכונה, ופעולה זו גרמה למעיכת העגלה. עוד העיד, כי אמנם עמד "קצת רחוק" אבל ראה איך מועמס המטען.

לשאלות ב"כ הנתבעת השיב נהג התובעת כי אין זו הפעם הראשונה שהוא מגיע לנמל אשדוד וכי הוא אינו מכין את העגלה אם יש רגליים בתחתית המטען, כבמקרה זה. לדבריו, עבודתו הינה להביא את העגלה ולעמוד בצד, על הנתבעת היה להכין קרשים וזו הפעם הראשונה שהעמיס צינור כזה.

5.מר שמעון אמסלם, קצין בטיחות בנתבעת, העיד כי לא נכח במקום בזמן האירוע. לדבריו לא מצופה מעובד הנמל להבחין האם הנגרר ערוך לקליטת המטען, לחברות ההובלות המבקשות לשנע מטען, יש סדרן עבודה והן אשר שולחות את המשאית הנכונה בהתאם למשקל המותר. מר אמסלם העיד כי הנהג הוא האחראי הבלעדי על המטען ועל הנגרר והוא זה אשר צריך לדעת היכן להניח אותו. ככל שלמטען קיימות בליטות צריך לדעת היכן לשים את הקרשים והכל נעשה על ידי הנהג, בעוד שהנתבעת רק מגיעה ומניחה את המטען באמצעות מנוף. עוד העיד כי קיימת אפשרות שהצינור יורד על גבי הנגרר כאשר צידו הימני או השמאלי פוגע בנגרר לפני הצד האמצעי, שכן הנגרר אינו מפולס ומשופע בשיפוע קל, אולם קיימת אפשרות כי במקרה שבענייננו לא היה שיפוע. מאחר ולא היה נוכח בעת האירוע הספציפי, לא ידע העד לומר כיצד בוצעה ההורדה. כמו כן לא ידע העד לומר אם יש נהלים בקשר להעמסת מטענים על נגררים אולם טען כי יש ספר הדרכה הנותן דגשים באשר לסוגי המטען.

אשר להעמסת מטען מסוג צינור/מיכל, כבענייננו, הוסיף העד כי זה מועמס על ידי מנוף ולא על ידי מלגזה, אולם לאחר שהוצגה לעד "הודעה על נזק", טען כי צריך לבדוק את העניין.