תא"מ 53313-06-14 טוילי נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 4,685 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתה הפרשים שלא שולמו בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.08.2013 בין כלי רכב, מסוג קטנוע, מ"ר 48-631-70 (להלן: "הקטנוע") לבין כלי רכב, מ"ר 36-573-13 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת בשאלת האחריות לקרות התאונה, והנתבעת אף שילמה לתובע סך של 4,100 ₪, שאינו שנוי מחלוקת, מסכום הכולל שהועמד על ידי השמאי מטעם התובע על 6,785 ₪ הכולל גם את שכ"ט השמאי על 748 ₪.

התובע תובע סכום פיצוי נוסף בסך של 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן והוצאות נסיעה.

3.מנגד טוענת הנתבעת כי עלות תיקון הקטנוע שהעמיד השמאי מטעם התובע הוא גבוהה, במיוחד כאשר התובע סירב להעמיד את הקטנוע לבדיקה של שמאי מטעם הנתבעת, ומכאן שהתובע לא קיים את החובה המוטלת על ניזוק להקטין את נזקיו, ולכן שולם לו רק סכום פיצוי בגין עלות התיקון בהתאם לעלות התיקון המופיע בהצעת התיקון שקיבל התובע ממוסך ושהוא שלח לנתבעת.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי שכ"ט השמאי ששילם התובע ע"ס 748 ₪, אינו סביר ואף מופרז, ולכן הסכימה לשלם 500 ש"ח.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה העיד התובע והוגשו ראיות הצדדים.

5.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים ועדותו של התובע, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותו של התובע במהלך חקירתו בבית המשפט תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של ב"כ הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, על כל ראשי הנזק שלה, על יסוד הנימוקים להלן: