תא"מ 5327-10-15 חזי כהן,עו"ד נ' כהן טל

בפניי בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה שניתן כנגד המבקשת ביום 28.12.15 (להלן: "פסק הדין"). אין חולק, כי הבקשה הוגשה במועד (תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין). ביום 11.7.16 התקיים לפניי דיון בבקשה במהלכו השלימו באי כוח הצדדים את טענותיהם בעל-פה. במסגרת הדיון בבקשה ויתר ב"כ המשיב על חקירת המבקשת על תצהירה מיום 21.1.16. ב"כ המשיב ביקש למקד את הדיון בבקשה לביטול פסק דין מיום 26.1.16 בהתעלם מבקשת המבקשת לעיכוב הליכים אשר הוגשה ביום 19.4.16. ב"כ המבקשת התנגד לכך וביקש כי החלטת בית המשפט תיוסד על מכלול החומר המצוי בתיק.

לאחר שמיעת ב"כ הצדדים ועיון במכלול מסמכי התיק, באתי לידי מסקנה כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. השתכנעתי, לאחר ניתוח כלל הראיות, כי קיים ספק בדבר תקינות מסירת כתב התביעה למבקשת, ודי בכך, מבלי לבחון את עילת הביטול הנוספת הנשענת על שיקול דעתו של בית המשפט, כדי לקבוע כי פסק הדין הינו פגום ואין לפעול על פיו. אציין, כי בפתח הדיון, טרם שמיעת טיעוני הפרקליטים ועל יסוד קריאת החומר שהוגש בתיק, הצעתי לפרקליטים להסכים לביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, תוך הותרת שאלת ההוצאות ושיעורן לשיקול דעתו של בית המשפט. ב"כ המבקשת נעתר להצעה וב"כ המשיב התנגד לה. נוכח אי קבלת הצעת בית המשפט, נשמעו טיעונים בעל-פה.

ביטול מחובת הצדק: מקריאת תצהיר המבקשת עולה כי המצאת כתב התביעה למבקשת נעשתה, לכאורה, לא כדין. המסירה בוצעה בהדבקה ע"י המוסר, מר גיל כהן (כאשר בדיון התברר, לראשונה, כי הינו דוד של המשיב), לאחר שביקר שלוש פעמים בכתובת בית מגוריה של המבקשת ברחוב השלום 20, אבן יהודה. יצוין, כי המבקשת מתגוררת ברחוב השלום 20 באבן יהודה, יחד עם בעלה, מר ברוך טל. עוד ייאמר כי המבקשת נמצאת בסכסוך קשה וחריף עם בעלה ועם בני משפחתו.

המשיב, שהינו עו"ד, ייצג את המבקשת בחלק מההליכים המשפטיים בין המבקשת לבין בני משפחתו של בעלה (אחד מן ההליכים הופנה כנגד מר יהודה טל, אחיו של בעלה של המבקשת, בו ניתן, במעמד צד אחד, צו הגנה כנגדו, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991).

עולה, אפוא, כי המשיב היה מודע לסכסוך המשפחתי בין המבקשת לבין בעלה ובני משפחתו, ובכל זאת, בחר לבצע מסירה בהדבקה, במען מגוריה של המבקשת, תוך לקיחת סיכון צפוי שכתב התביעה, לא יגיע בפועל לידיה, בשל הסכסוך המשפחתי.

הלכה ידועה היא כי גם אם בוצעה המצאה על פי הכללים הקבועים בתקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, אין בית המשפט חייב להכיר בה כהמצאה כדין, שכן מסמך שהומצא בדרך של הדבקה לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על ידי מאן דהוא ובשל כך לא הגיע לידי הנמען או לידי בני ביתו (ראו: ב"ש 278/84 צאדק נ' טחנת קמח עין חי בע"מ, פ"ד לח (2) 755). מנתוני תיק זה עולה, כי המבקשת ובעלה מר ברוך טל, נמצאים בסכסוך חריף. קיומו של סכסוך זה מחזק את טענת המבקשת לפיה לא קיבלה את כתב התביעה. טענה זו לא נסתרה כלל וכלל.

בהתאם להלכה הפסוקה, במקרה בו ניתן פסק הדין במעמד צד אחד ונופל בו פגם של היעדר המצאה כדין למבקש – יבוטל פסק הדין מחובת הצדק, מבלי להתייחס כלל למשקל טענות ההגנה ולסיכויי ההצלחה. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה. ברע"א 8864/99 אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 29.10.00, נפסק, כי כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון. מכאן משתמעת התוצאה כי מקום בו קיים ספק רציני בדבר מסירת כתב התביעה בפועל לנתבע, שומה על בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן על יסוד ההנחה המוטעית בדבר תקינות המסירה. ביטול החלטה עקב פגם מהותי בהליך נעשה מתוך חובת הצדק והפגם בהליך מהווה עילה לביטול ההחלטה.

לאור המקובץ, אני קובעת כי פסק הדין מיום 28.12.15 הינו פגום ומשום כך אין לקיימו. אני מורה על ביטול פסה"ד מיום 28.12.15. המשיב יפעל תוך 7 יום ממועד קבלת החלטתי לסגירת תיק ההוצל"פ שנפתח לשם ביצוע פסה"ד, וביטול כל ההליכים שננקטו במסגרתו.

נוכח ביטול פסק הדין מחובת הצדק, לא נדרשתי לבחינת סיכוי ההגנה של המבקשת, אף כי התרשמתי, מקריאת מסמכי התיק ומשמיעת טיעוני הפרקליטים, כי מדובר בטענות הגנה אפשריות, הראויות בירור וליבון לגופן, באמצעות ניהול הליך משפטי שלם ומלא.