תא"מ
בית משפט השלום חדרה
|
52573-12-14
17/01/2016
|
בפני השופט:
יעקב גולדברג
|
- נגד - |
התובעת:
אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ עו"ד שורקין
|
הנתבעים:
1. תעבורה אחזקות בע"מ 2. נפתלי ביטון 3. מגדל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד בכר
|
פסק דין |
1.לפני תביעה על סך 1,583 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לאוטובוס התובעת מ.ר. 88-080-01 בתאונת דרכים ביום 15.1.2014 בין אוטובוס התובעת לבין משאית מ.ר. 29-461-76. הנתבע 2 הוא נהג המשאית הנתבעת, הנתבעת 1 הינה המחזיקה והבעלים של המשאית והנתבעת 3 היא מבטחת המשאית.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, נסע נהג אוטובוס התובעת בנתיב השמאלי מבין שניים המורים שמאלה ולפתע הבחין כי המשאית, הנהוגה בידי הנתבע 2, מגיעה במהירות מהנתיב הימני תוך שהיא סוטה לעבר נתיב האוטובוס. כמפורט בכתב התביעה, נהג האוטובוס בלם במקומו ועמד בעצירה מוחלטת כדי למזער נזקים, אולם המשאית המשיכה לנסוע וגרמה לאוטובוס נזק בפינה הקדמית הימנית, כמפורט בחוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה. גובה הנזק, על פי חוות דעת השמאי הינו 1,030 ₪ (ללא מע"מ). סכום זה, בצירוף שכר טרחת שמאי בסכום 553 ₪ מרכיבים את סכום התביעה. לכתב התביעה צורפו חוות דעת שמאי, צילומי והעתק דיווח פנימי על התאונה מיום 16.1.14, למחרת אירוע התאונה.
3.על פי הנטען בכתב ההגנה, אוטובוס התובע ומשאית הנתבע היו במצב עמידה לאור מופע אור אדום. האוטובוס עמד בנתיב השמאלי והמשאית בנתיב הימני ושניהם עמדו לפנות שמאלה. על פי כתב ההגנה, עם התחלפות האור ברמזור לירוק, האוטובוס סטה באופן פתאומי וללא איתות לנתיב הנסיעה של המשאית וכתוצאה מכך נפגע. לכתב ההגנה צורפה הודעה פנימית על אירוע ביטוחי ועליה חותמת מחודש ינואר 2015, כשנה לאחר האירוע.
4.אין חולק כי למשאית הנתבעים לא נגרם נזק.
עדויות הצדדים
5.הן התובעת והן הנתבעים הסתפקו בהעדת נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה ולא ביקשו להעיד מי מנוסעי האוטובוס או כל אדם אחר.
6.נהג התובעת, מר עמר, העיד כי עם התחלפות הרמזור לירוק ראה שנהג המשאית "שובר שמאלה". בחקירה הנגדית הכחיש כי היה צריך לסטות מן הנתיב השמאלי לנתיב הימני כדי לעצור בתחנת אוטובוס הנמצאת בסמוך לצומת, מרחק מאה מטרים לערך. הנהג העיד כי התחנה אינה תחנת עצירה בקו שבו נהג, וכי לא התכוון להעלות או להוריד נוסעים בתחנה. נהג האוטובוס העיד כי האוטובוס נפגע על ידי חלקה האמצעי של המשאית, כי נהג האוטובוס היה "רדום או לא מרוכז", וכי לאחר התאונה עצרו כלי הרכב בצד הדרך והחליפו דברים ביניהם.
7.הנתבע 2, מר ביטון, נהג המשאית, העיד כי התחיל לפנות שמאלה תוך שמירה על הימין ואז ראה שהאוטובוס מתחיל להתקרב אליו. הנהג העיד: "אני ראיתי אותו במראה ואני הייתי בנתיב שלי והוא רצה להיכנס לנתיב שלי על מנת לעצור בתחנה. אני נתתי גז על מנת לתת לו להיכנס. ... אני רציתי קודם כל לברוח ממנו ולנסות למנוע את התאונה בכלל". נהג המשאית העיד בנחרצות כי לאוטובוס התובעת היתה תחנת עצירה בקרבת מקום וכי אוטובוס התובעת העלה והוריד נוסעים באותה תחנה.
8.התובעת לא הביאה כל ראייה לעניין מסלול קו האוטובוס, למרות שמסלול הקו מצוי בידיעתה הבלעדית. לאחר סיום עדותו של נהג האוטובוס ולאחר שעזב את אולם בית המשפט ב"כ הנתבעים ביקש להראות תמונה ממנה עולה כי יש לקו שבו נהג האוטובוס יש תחנה בסמוך, אולם בשלב מאוחר זה של הדיון, ולאחר שנהג האוטובוס כבר עזב את האולם לא הרשיתי הצגת הצילום, שאין לדעת מי צילמו ואיפה צולם.