תא"מ 50974-06-13 פרפרי נ' ל'

לפניי תביעת לתשלום שכר טרחת עורך דין, בגין מתן שירותים משפטיים, לשם מיצוי זכויות במוסד לביטוח לאומי, ומול חברת ביטוח.

ביום 23.07.12 נחתם בין התובע, עורך דין במקצועו, לבין הנתבע הסכם שכר טרחה, לפיו שכר הנתבע את שירותיו המקצועיים של התובע, על מנת שיטפל עבורו בהגשת תביעות שונות למוסד לביטוח לאומי, כולל תביעה לנכות כללית, ניידות והבטחת הכנסה, לרבות ייצוג בבית הדין האזורי לעבודה, הפנייה למומחים רפואיים לקבל חוות דעת והליכי ערר וערעור שונים, וכן בהגשת תביעות לחברת הביטוח כלל על פי פוליסות ביטוח חיים ואי כושר.

על-פי הסכם שכר הטרחה, במידה וכתוצאה מאיזה מההליכים הנזכרים בהסכם, יזכה הלקוח למענק או קצבה מאת המל"ל, ישולם שכר טרחה השווה ל- 20% בצירוף מע"מ מכל הסכומים שיתקבלו, ובמקרה של קצבה – 20% מתוך 48 קצבאות. עוד הוסכם, כי שכר הטרחה בגין הטיפול בפוליסות הביטוח יהיה בשיעור של 20% מ-24 גמלאות.

לטענת התובע, הגיש הנתבע, בסיועו ובהדרכתו, תביעות למוסד לביטוח לאומי כאמור בהסכם שכר הטרחה, וכן הגיש תביעה לפיצוי על פי פוליסות הביטוח. ביום 16.12.12 הכיר המוסד לביטוח לאומי בתביעת הנתבע ושילם לו סך של 27,641 ₪ בגין תקופת אי כושר שמיום 14.10.11 ועד 31.12.12. ביום 17.3.13 נקבעו לנתבע 84% נכות רפואית ואי כושר מלא לצמיתות ועקב כך זכה לתשלום קצבת נכות בסך של 2,600 ₪. תביעות הנתבע להבטחת הכנסה וניידות, נדחו.

לטענת התובע, עם קבלת החלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 16.12.12, פנה אל הנתבע ודרש ממנו שכר טרחה בסך של 6,468 ₪ המהווה 20% בתוספת מע"מ מתוך הסכום שהתקבל. הנתבע שילם את הסכום בפריסה לשש המחאות. ביום 21.3.13, לאחר קבלת הודעת המל"ל על קביעת נכות יציבה, פנה התובע לנתבע בדרישה לתשלום יתרת שכר הטרחה בסך של 20,285 ₪ בגין 33 חודשי קצבה מתוך 48 הנקובים בהסכם שכר הטרחה. אז ביקש הנתבע מהתובע, באמצעות באת-כוחו הנוכחית, להשיב את שתי ההמחאות האחרונות מתוך התשלום שנפרס לשישה תשלומים, אך התובע סירב וההמחאות נפרעו. בסיכומיו, מוסיף התובע כי ביום 26.6.13 שילם הנתבע סך 2,157 ₪ שנזקף לזכות חיובי הנתבע בתחום הנכות הכללית ועל כן היתרה לתשלום הינה 18,302 ₪ כולל מע"מ.

בתביעות שהוגשו לחברת כלל, שולמו לנתבע ביום 23.4.13 סך של 35,022 ₪ עבור התקופה שבין 11.10.12 ועד 1.5.13 בגין אובדן כושר עבודה, ואושרה לנתבע קצבה חודשית נוספת בסך 4,731 ₪ לתקופה של 12 חודשים נוספים עד 4/2014 ובסה"כ 56,772 ₪. הנתבע לא חלק על חובתו לשלם את שכר הטרחה בסעיף זה וביום 14.7.13 הועברו לידי התובע 6 המחאות על סך 2,233 ₪ כל אחת ובסה"כ 13,398 ₪. בסיכומיו, הוסיף התובע כי הוא זכאי ליתרת שכר הטרחה מהסכום ששולם לנתבע, ע"פ הודאתו, בסך של 8,265 ₪ ובגין 5 קצבאות אחרונות בסך של 5,546 ₪ ובסה"כ 13,811 ₪.

עוד טוען התובע, כי פנה בשמו של הנתבע לחברת כלל גם בעניינה של פוליסת חיסכון לפנסיה, ועל כן הוא זכאי לסעד הצהרתי, לפיו הינו זכאי לקבלת המסמכים הקשורים לפוליסה מחברת הביטוח ומבאת כוחו של הנתבע וכי הינו זכאי לתשלום שכר טרחה בשיעור 20% ומע"מ מכל סכום שיתקבל בידי הנתבע מפוליסה זו לתקופה של 24 חודשים.

לטענת הנתבע, בהסכם נכתב כי שכר הטרחה ישולם באחוזים מתשלומים שונים שיקבל הנתבע כתוצאה מהפעולות וההליכים שיבוצעו וינקטו ע"י התובע, אך התובע לא ביצע כל פעולה מהפעולות המפורטות בהסכם שכר הטרחה. לטענתו, ההכרה בזכאותו לגמלת נכות כללית הינה תוצאה מטיפולו האישי, שכן הוא עצמו הגיש את טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי זמן רב לפני פנייתו למשרד התובע וחתימתו על הסכם שכר הטרחה, ואף לאחר החתימה על הסכם שכר הטרחה מילא את הטופס בכוחות עצמו והגישו בשנית, בעצמו.