תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
7777-12-13, 48536-10-13
18/03/2015
|
בפני השופט:
נצר סמארה
|
| - נגד - |
תובעת:
אליהו חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אלי רגב
|
נתבעים:
1. אסף אברהמי
2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אייל מרדיקס
|
| פסק דין |
1.לפניי שתי תביעות בסדר דין מהיר: הראשונה, תא"מ 48536-10-13, תביעה כספית ע"ס 18,998 ₪ (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 7777-12-13, תביעה כספית ע"ס 18,961 ₪ (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.
תאונת הדרכים אירעה ביום 25.04.2012 בין כלי רכב, מ"ר 90-032-65 שהיה הרכב הראשון מבין שלושת כלי רכב מעורבים (להלן: "הרכב הראשון") שהינו רכב התובעת בתביעה השנייה, לבין כלי רכב, מ"ר 19-377-66 שהיה הרכב השני מבין שלושת הרכבים המעורבים (להלן: "הרכב השני") שהינו רכב הנתבעות 1 ו-2 בתביעה השנייה ורכב התובעת בתביעה הראשונה, ולבין כלי רכב, מ"ר 83-350-29 שהיה הרכב השלישי מבין שלושת הרכבים המעורבים (להלן: "הרכב השלישי") שהינו רכב הנתבעות 3 ו-4 בתביעה השנייה ורכב הנתבעים בתביעה הראשונה (ולהלן: "התאונה").
למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת" שמעורבים בה שלושת כלי רכב המנויים לעיל.
2.באשר לתביעה הראשונה, יש לציין כי התובעת בתביעה הראשונה (היא גם הנתבעת 2 בתביעה השנייה) מודה כי רכבה פגע ברכב הראשון אך טוענת כי הפגיעה הייתה תוצאה של הדיפה כתוצאה ממכה שקיבל רכבה מאחור מרכב השלישי.
הנתבעים בתביעה הראשונה וגם הנתבעות 3 ו-4 בתביעה השנייה מודים כי רכבם פגע ברכב השני מאחור אך טוענים כי מדובר בנגיעה קלה ביותר שלא גרמה להדיפתו של הרכב השני לעבר הרכב הראשון. מעצם זה, מודים הנתבעים בתביעה הראשונה באחריותם לגרימת נזקי החלק האחורי ברכב השני, אך שוללים בתוקף נזקי חזית הרכב השני.
למעשה, המחלוקת שנותרה בין הצדדים בתביעה הראשונה היא אך לגבי אחריותם של הנתבעים לנזקי חזית רכב התובעת.
באשר לתביעה השנייה, יש לציין כי בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 16.03.2015 הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לעניין היקף נזקי התובעת (עמ' 4, שורות 6-3 לפרוטוקול). כל שנותר הוא לקבוע על מי תוטל האחריות לנזקים אלו.
3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועד נוסף מטעם התובעת בתביעה השנייה שהינו הבעלים של התובעת בתביעה השנייה.
4.בתום הישיבה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה הראשונה על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.