לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיבה – ארקס ניהול ואחזקות בע"מ – נגד המבקשת. לטענת המשיבה, היא התובעת בהליך העיקרי, התקשרה היא עם המועצה המקומית באר יעקב לאספקת שירותי שמירה ואבטחה בבריכת שחייה. המועצה המקומית, היא המבקשת והנתבעת, טוענת שתי טענות: הטענה האחת היא כי ההתקשרות נעשתה לא עם המועצה המקומית, כי אם עם עמותת "מכבי באר יעקב", ועל כן – אין יריבות. הטענה האחרת היא, כי אם אכן נערכה ההתקשרות עם המועצה המקומית, היא משוללת תוקף משלא נחתמה בידי ראש המועצה המקומית והגזבר.
מנגד, מעלה המשיבה טענות שונות בדבר "חוסר ההגינות" במתן פטור למועצה המקומית מתשלום הסכום שלשיטתה, התחייבה לשלם.
לאחר עיון, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נראה כי אין מנוס מדחיית התביעה על הסף. כידוע, סילוק על הסף של הליך ייעשה רק כאשר ברור וגלוי, שגם אם יוכיח התובע את כל טענותיו, לא יהיה זכאי לסעד. כך הוא בענייננו, מאחר שההתקשרות החוזית הנטענת – גם אם אקבל את כל טענותיה של התובעת (היא המשיבה) – אינה עומדת בדרישות החוק, ואינה תקפה.
סעיף 193 (א) לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א – 1951, קובע מפורשות כי:
"חוזה, כתב התחייבות או תעודה אחרת מסוג שקבע השר ושיש בהם התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן גזברה"
אין כל מחלוקת בין הצדדים, כי ההסכם שעליו מבקשת התובעת להסתמך – אינו חתום בידי ראש המועצה ובידי הגזבר. מדובר בהוראת חוק ברורה, שתכליתה – בקרה ופיקוח על כספי הציבור המנוהלים בידי הרשות המקומית. לא ראיתי כל הצדקה לחרוג מן ההוראה הברורה והחד-משמעית שמלמדנו החוק.
יוער עוד, כי המשיבה, אשר עוסקת בשירותי אבטחה, אמורה הייתה להכיר את החוק, ולפעול לפיו.
על כן, גם אם אניח שההתקשרות הנטענת היא עם הנתבעת – קרי, עם המועצה המקומית – דין התביעה להידחות על הסף. טענתה של התובעת, כאילו ראש המועצה המקומית היה מודע להתקשרות – אין בה ולא כלום. "מודעות" או "עידוד" או "הסכמה" שאינן מלוות בחתימה כדין – אין בהן כדי לחייב את קופת הרשות המקומית.
למעלה מן הצורך אציין, כי ספק בעיניי אם ההתקשרות אכן נעשתה מול המועצה המקומית, שכן מסמכי ההתקשרות מעורפלים. עם זאת, לצורך החלטה זו – לקחתי בחשבון את התרחיש המיטיב ביותר עם התובעת.
התביעה נדחית אפוא על הסף מן הטעמים שלעיל.