הצדדים
1.התובע- מר ג'ימי רום (להלן:"התובע"), הינו שמאי ובעלים של חברת "רום שמאות ציבורית", המספקת שירותי שמאי וליווי תביעות ביטוח. הנתבעת 1 - ילדודס בטבע בע"מ (להלן: "נתבעת 1 ו/או ילדודס") הינה חברה המפעילה שירותי גן ילדים. הנתבעת -, הגב' מיכל משיח מנחם (להלן: "הנתבעת 2") הינה בעלים ומנהלת של נתבעת 1.
ההליך ועיקר גדר המחלוקת
2.לפני תביעה לתשלום שכר טרחה בסך של 71,293 ₪, בהתאם להסכם שכר טרחה מיום 20.1.12 שנחתם בין התובע לבין נתבעת 2, למתן שירותי התובע ביחס לאירוע נזק מיום 17.1.12 (להלן: "הסכם שכר הטרחה").
3.ביום 17.1.12 בשעה 01:30 לפנות בוקר או בסמוך לכך, אירעה שריפה (להלן: "אירוע הנזק") במבנה המצוי בגדרה, בו הנתבעות מפעילות גן ילדים (להלן: "הנכס").
4.בסמוך לאחר קרות אירוע הנזק ועוד באותו יום, פנה התובע לנתבעות והציע את שירותיו לשמאות וטיפול מול חברת הביטוח והגורמים הרלוונטיים. ביום 20.1.12 נפגשו הצדדים וחתמו על הסכם שכר הטרחה. במסגרת ההסכם, התחייב התובע לספק את השירותים הבאים: "הערכת נזק ושמאות, ליווי וטיפול מול שמאים ונציגי חברת הביטוח ו/או נציגי המזיק". זאת- בתמורה לשכ"ט בשיעור של 5% מסך הפיצויים שיתקבלו מחברת הביטוח.
5.התובע טוען כי לבקשת הנתבעות, ניהל את התביעה עבורן "מאחורי הקלעים", מול חברת הביטוח "הפניקס" (להלן: "חברת הביטוח" ו/או "הפניקס") וכי על כן הוא זכאי לתשלום שכר טרחתו. הנתבעות מעלות טענות כנגד ההסכם, טוענות כי נתבעת 1 אינה צד לו ועל כן אין לתובע יריבות עמה, ובנוסף- כי התובע לא ביצע את עבודתו, ופרט ליעוץ ראשוני לא פעל בהתאם להתחייבויותיו בהסכם ועל כן אינו זכאי לתשלום שכ"ט.
6.מטעם התובע הוגש תצהירו (ת/1). מטעם הנתבעות הוגש תצהירם של נתבעת 1 (נ/1), של מר יצחק מנחם ( נ/2) שהינו עובד בכיר בנתבעת 1 ובן זוגה של נתבעת 2 (להלן: "מר מנחם"), ושל מר אבי סטחי (נ/3), איש תחזוקה אצל נתבעת 1 (להלן: "מר סטחי"). כל המצהירים הנ"ל נחקרו על תצהיריהם.
7.מטעם התובע הוגש גם תצהירה של הגב' לימור טופר (ז"ל) שכיהנה כמנהלת בחברת אפסילון ניהול ושיקום נזקי אש ולמרבה הצער הלכה לעולמה לפני מועד ישיבת ההוכחות. במועד הדיון ביקש ב"כ התובע כי התצהיר יוגש כראיה ללא חקירה, בנימוק: "הנחיצות של התצהיר היא משום שהמנוחה מפרטת שבוצעו עבודות בפיקוח התובע ושהתובע הוא זה שהביא אותה למקום ומציינת גם שקיים חוב." (עמ' 10 לפרוטוקול). ב"כ הנתבעת ציינה שממילא אין הכחשה למרבית תכנו, למעט בדבר קיומו של חוב, והסכימה כי "... התצהיר יוגש כראיה לכך שאלו הדברים נטענו מפי המנוחה כאשר הם נטענו אך לא כראיה לאמיתות תוכנם וכן כי במסגרת פסק הדין תילקח בחשבון העובדה שלא התאפשר לי לחקור את המצהירה על התצהיר וכי משום כך המשקל הראייתי של הטענות, אם בכלל, הוא נמוך". בהתאם לכך- הוגש התצהיר וסומן ת/2, בכפוף להסתייגות הנ"ל מפי ב"כ הנתבעות (עמ' 11 לפרוטוקול).
8.הנתבעת 2 צירפה לתצהירה את חוות דעתו של שמאי חברת הביטוח מר רונן דואני (להלן: "השמאי דואני") מחברת "אורי נס שמאים בע"מ", שזומן לדיון אך לא התייצב. ב"כ הנתבעות עתרה תחילה להוצאת צו הבאה כנגדו, אך בהמשך, בהסכמת הצדדים, ניתן צו המורה לאפשר לב"כ הצדדים עיון והעתקה של תיק השמאות הרלבנטי על מנת שלאחר מכן ינסו להגיע להסכמה דיונית שתייתר את העדתו. ביום 16.2.14 הודיע ב"כ התובע כי התקבלו המסמכים מתיק השמאות, ביקש להגישם כראיה והודיע כי בנסיבות הענין אינו עומד על חקירת השמאי מר דואני. נתבקשה תגובת הנתבעות, שבהודעתן מיום 1.1.15 לא התייחסו לעניין זה. לכן, בהיעדר התנגדות מצד הנתבעות ובפרט כאשר מדובר בחומר אשר הוגש מתיק השמאות שעניינו תביעת ביטוח שלהן, שבמסגרתה שולמו להן כספים, אני מטרה על צירוף המסמכים לחומר הראיות והם מסומנים כעת, לשם הנוחות, כ-ת/4 .
תמצית טענות התובע
9.לגירסת התובע- ביום אירוע הנזק הוא הגיע לנכס והציע את שירותיו לנתבעות. בחלוף יומיים, פנתה אליו הנתבעת 2 וקבעה פגישה ליום 20.1.12 ובמהלכה נחתם הסכם שכ"ט. לטענתו- הנתבעות ביקשו ממנו לנהל את התביעה "מאחורי הקלעים" וללא ידיעת הפניקס והוא פעל בהתאם לכך, ערך חוות דעת והעביר לנתבעות טיוטות מכתבים לצורך העברתן לחברת הביטוח שלהן. ביום 9.2.12 לאחר שהנתבעות קיבלו מהפניקס תשלום ראשון ע"ח תביעתן, בסך של 250,000 ₪, הוא פנה לנתבעת 2, בדרישה לתשלום שכר טרחתו. משזו לא השיבה, פנה כעבור יומיים למר מנחם וחזר על דרישתו. הנ"ל ציין כי בשל בעיית תזרים מזומנים, הם מבקשים, לפנים משורת הדין, לדחות את תשלום שכ"ט עד לאחר קבלת מלוא התקבולים והוא ניאות לכך ושב ופנה אל הנתבעת 2 לאחר קבלת כל תקבולי הביטוח על ידה, בסך של 1,133,226 ₪, אך היא התנערה מחובתה וסירבה לשלם את המגיע לו. התובע טוען להפרת הסכם שכר הטרחה, להתנהגות חסרת תום לב ועשיית עושר שלא במשפט. כן טוען הוא לנזק ישיר בסך של 66,293 ₪ ואף עותר לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הפרת חוזה, מכוח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
תמצית טענות הנתבעות
10.הנתבעות טוענות להיעדר יריבות בין התובע לבין נתבעת 1 שאינה צד להסכם. בנוסף- לשיטתה, יש לבטל את הסכם שכר הטרחה נוכח הנסיבות בהן נחתם, באשר לשיטתן- התובע ניצל לרעה את מצוקתה של הנתבעת 2, הפעיל עליה לחץ בלתי סביר, הציג מצגי שווא והטעה אותה תוך שהוא מחתים אותה על מסמך לא מלא. עוד לגירסתן- התובע לא התבקש להתנהל מאחורי הקלעים ואף לא ניתן לבקשה כזו ביטוי בהסכם. בנוסף- טוענות הן כי התובע לא ניהל בשום אופן את התביעה מול חברת הביטוח, לא ערך חוות דעת או הערכת נזק ושמאות מטעמו כדי לסתור את חוות הדעת והשמאות מטעם הפניקס, וכלל לא עמד יה בקשר עם סוכן הביטוח של נתבעת 2 ו/או מחלקת התביעות שלה. לטענתן- המסמכים שהציג התובע הינם פרי עמלם של אחרים, והתובע- שלא עמד בהתחייבויותיו החוזיות, מנסה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעות.
דיון והכרעה
רקע
11.מהראיות עולה כאמור כי ביום 17.1.12, בשעה 01:30 לפנות בוקר או בסמוך לכך, אירעה שריפה במבנה ברחוב רמז 17 בגדרה, בו מפעילה נתבעת 1 גן הילדים. התובע הגיע לנכס בסמוך לקרות האירוע והציע את שירותיו לנתבעות. יומיים לאחר מכן נפגשו הצדדים וביום 20.1.12 נחתם הסכם בין "ג'ימי רום ת.ז. ********* "רום שמאות ציבורית לבין מיכל משיח מנחם ת.ז. *********".
12.ההסכם הינו טופס מודפס שברור על פניו כי מדובר בהסכם סטנדרטי בעסקו של התובע, על גבי דף הנושא לוגו של "רום שמאות ציבורית" , ויש בו חללים למילוי פרטים במספר מקומות (פרטי הלקוח, תאריך אירוע הנזק, סכום שכ"ט מוסכם, הערכה ראשונית של סכום הנזק וחתימות) לשם התאמתו להתקשרות ספציפית.