תא"מ 4334-06-14 דבטק דבקים טכנולוגים בע"מ נ' בלנק ואח'

1. בפני בקשתה של התובעת למחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

ראשיתו של ההליך בתיק זה הוא בהגשת כתב תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל אותה הגישה המבקשת כנגד חברת אלום אדי ש.ב. בע"מ (להלן: "החברה") וכנגד שני בעלי מנויותיה הם המשיבים בבקשה זו.

עילת התביעה כנגד החברה היא אספקת סחורה שלא שולמה ולמרות זאת ציינה המבקשת בתביעתה כי כל השלושה רכשו סחורה מאת המבקשת. בהמשך תוכן כתב התביעה נרשם כי המשיבים חייבים באחריות אישית כבעלי החברה לתשלום התמורה מכח חתימה על תעודות המשלוח.

עילת הגנתם היחידה של המשיבים בכתב ההתנגדות שהגישו, היא העדר יריבות כאשר להתנגדות זו צורפה בקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד המשיבים.

המשיבים הכחישו טענת המבקשת כי התחייבו באופן אישי לסלק את חובותיה של החברה וכי ההתקשרות העסקית של המבקשת היתה עם החברה בלבד. עוד טענו המשיבים כי לא חתמו על תעודות המשלוח כך שהאמור בתעודות המשלוח לעניין אחריות אישית לתשלום התמורה אינו חל עליהם.

2. במעמד הדיון טען ב"כ המבקשת כי העדר חתימה של בעלי המניות על תעודות המשלוח אינה רלוונטית לחיובם באופן אישי בתשלום ולאור הערת בית המשפט בעניין זה, עתר לתיקון כתב התביעה והוספת עילה, שאינה העילה החוזית הנטענת בכתב התביעה, לחיוב בעלי המניות בחובה של החברה על פי העילה שבחוק לכך.

במקום הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, כפי שהותר לו לעשות במעמד הדיון, הגיש עתה בקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

ב"כ המשיבים התנגד ועתר לחיוב בהוצאות.

3. צודק ב"כ המשיבים בטענתו כי יש לחייב את המבקשת בהוצאות ניהול התובענה.

כבר מראשית הדברים ניתן לראות כי עילת התביעה כנגד המשיבים היתה חסרת בסיס משפטי.

עילת התביעה היתה חוזית והטענה כי מלים מודפסות על פני תעודות משלוח מהוות כשלעצמן גמירות דעת של בעלי המניות בחברה לערוב להתחייבויותיה – חסרת בסיס עובדתי ומשפטי.

בפני המבקשת נפתחה הדרך לתקן את תביעתה ולנסות לחייב את בעלי המניות בחיוב אישי מכח הדין (סעיף 6 לחוק החברות התשנ"ט-1999) אך היא בחרה שלא לעשות כן מטעמים, כטענתה בסעיף 11 לבקשה למחיקת התביעה: "חרף המחלוקת האמורה ולמרות שבפיה טענות טובות וכבדות משקל, סברה התובעת כי אין הצדקה להמשיך בניהול ההליך שלא לצורך וללא תועלת כלכלית, ועל כן, בדרך בה בחרה לנהוג חסכה הן בזמנו של בית המשפט הנכבד והן בזמנם ובהוצאותיהם של הנתבעים."

אלא שהחלטתה הכלכלית של המבקשת נסמכת על ההנחה כי הצלחתה במשפט מובטחת מאחר ורק אז בא לידי ביטוי החיסכון בהוצאות המשיבים.

גם בתגובת בא כוחה לטענות המשיבים, מניח הוא כי הניצחון מונח בכיסו וכי גרסתה של המבקשת כבר הוכחה והיא שרירה וקיימת כך שהמבקשת רק עושה למשיבים טובה בכך שהיא מוחקת את התביעה.

זאת ועוד, בפי ב"כ המבקשת טרוניות הנוגעות לדין החל לפיו חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה ובכך מותיר לבעלי המניות ל"הסתתר מאחורי מסך החברה".