תא"מ
בית משפט השלום אשקלון
|
43053-08-16
25/12/2016
|
בפני הרשמת:
הבכירה עידית כלפה
|
- נגד - |
המבקשים::
1. אברהם אביטל 2. ישיר איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ
|
המשיבה::
אלדן תחבורה בע"מ
|
החלטה |
1.בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, פסק דין שניתן בהליך משפטי קודם בין הצדדים בבית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, במסגרתו תביעתו של המבקש 1 כנגד המשיבה התקבלה ואילו תביעתה של המשיבה שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות כתביעה שכנגד, נדחתה, וזאת בשל אי התייצבותה לדיון שנקבע.
השתלשלות העניינים הקודמת אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, ולפיה בקצירת האומר יצוין כי לאחר דיון שהתקיים במעמד המשיבה, במסגרתו נחקר המבקש 1 וכתב התביעה שכנגד התקבל לתיק בית המשפט, ולאחר שהמבקש 1 הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד ונקבע דיון נוסף אך לפי בקשתה של המשיבה, התייצב המבקש 1 לבדו לדיון ואילו המשיבה לא התייצבה ואף לא הנהגת.
בנסיבות אלה, החליט בית המשפט לדון בתביעה ללא המשיבה והנהגת, קיבל את תביעת המבקש 1 ודחה את התביעה שכנגד - היא תביעתה הנוכחית של המשיבה.
המשיבה עתרה בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה, אולם בית המשפט דחה את בקשתה, תוך קביעה פוזיטיבית כי היה למשיבה יומה בבית המשפט (ס' 6 להחלטה).
המשיבה לא השיגה על החלטת בית המשפט בפני ערכאת הערעור ופסק הדין נעשה אפוא חלוט.
כארבעה חודשים לאחר דחיית בקשתה לביטול פסק הדין הגישה המשיבה תובענה זו, הזהה לתביעתה הקודמת, שנדחתה כאמור.
מכאן הבקשה.
2.לעמדת המבקשים המדובר במעשה בית דין מסוג השתק עילה המונע מהמשיבה הגשת תביעה חדשה בגין אותה עילה, ובמקרה הנדון אף השתק פלוגתא, שכן פסק הדין נשען על עדותו של המבקש 1 שנשמעה.
המשיבה קיבלה אפוא את יומה, מיצתה טענותיה כלפי המבקש 1, ואין לאפשר פתיחת חזית המריבה מחדש. המבקשים מפנים להלכה הפסוקה ולפיה דחיית תובענה עקב אי התייצבות התובע לדיון, מקום שהנתבע התייצב, חוסמת תביעתו לחלוטין.
לעמדת המשיבה, בנסיבות בהן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות לא נוהל לגופו של עניין בשאלת האחריות ושאלה זו לא הוכרעה תוך קביעת ממצא פוזיטיבי כלשהו, סבורה היא כי לא קיימת מניעה כי תגיש תביעתה בגין נזקי רכבה.
פסק הדין אינו מהווה אפוא השתק ומבחינה מהותית לא היה למשיבה יומה בבית המשפט, ואף אם נתקיימו התנאים להחלת השתק עילה הרי שיש לאזן בין השאיפה לעשיית צדק לבין הרציונלים העומדים בבסיס עיקרון סופיות הדיון, ובהם הרצון למנוע הטרדת בעל הדין מעבר לנדרש, יעילות המערכת ומניעת הכרעות סותרות.