תא"מ
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
|
43012-01-14
18/08/2014
|
בפני הרשמת:
ורדה שוורץ
|
| - נגד - |
מבקש:
עירן אברהם קמר
|
משיב:
איגור מסנדילוב
|
| החלטה |
1. המבקש הגיש בקשה לפטור מהגשת ראיה עד לאחר חקירתו הנגדית של הנתבע ועדים מטעמו.
בקשה זו עומדת בניגוד לפרק טז1 תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") הדנות בדרך ניהול הליך תובענה בסדר דין מהיר.
בהתאם לתקנה 214ח(ג) לתקנות לא יהיה רשאי בעל דין להגיש מסמך שלא גילה ברשימת המסמכים אשר צורפה לכתב טענותיו מראש. כמו כן, תקנה 214ט(ג) לתקנות אינה מאפשרת העדתו של עד שלא הוקדם והוגש תצהיר עדות ראשית שלו.
אף ההלכה הפסוקה בכל סוגי התובענות, היא כי ה"משחק" מתנהל ב"קלפים פתוחים" ובוודאי שאין לאפשר הפליה בין בעל דין אחד למשנהו על ידי התרת הסתרתה של ראיה על ידי אחד מבעלי הדין.
ראה לצורך העניין רע"א 98 / 4249 סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לבטוח בע"מ ואח' מיום 19.12.99 (להלן: "פ"ד סוויסה") ורע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, מח (1) 639.
על אחת כמה וכמה בהליך של סדר דין מהיר שבו אין הפטור מהגשת ראיה או תצהיר מראש נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
2. לפיכך ככל שמבקש התובע לאפשר פטור כאמור, עליו להתגבר על הוראות התקנות ובנוסף לשכנעני כי מדובר בראיה כה מיוחדת המצדיקה סטייה מהכלל של חשיפת כל הראיות מראש.
הטענה כי קיים סיכון שחשיפת הראיה תוביל ליצירת גרסת בדים מטעם הנתבעים אינה מצדיקה היענות לבקשה (ראה רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני מיום 15.8.10).
נימוק אחר שנתן המבקש הוא כי אי גילוי הראיה יסייע לחשיפת האמת באמצעות ערעור על מהימנות הנתבעים והעדים מטעמם.
פ"ד סוויסה דן בהיבט זה של הגשת ראיות ומבסס את סמכות בית המשפט לדחות הצגת ראיות לשלב מאוחר יותר על הוראות תקנות 112 ו 120 לתקנות.
אלא שתקנות אלו אינן חלות בתובענות בסדר דין מהיר (ראה תקנה 214ח(ג) לתקנות) כך שממילא קיים קושי בהחלת הלכת פ"ד סוויסה.
3. אף אם יטען כי החסר מתקנות 112 ו 120 מצוי בהסתייגות המצויה בתקנה 214ח(ג) לתקנות המחילה את תקנה 114א הרי שההסתייגות בתקנה 114א אינה רלוונטית שכן היא מתירה הגשת הראיה בשלב מאוחר ככל שיש בידי בעל הדין הצדקה למחדל. דהיינו, אין מדובר אלא בריפוי מחדל ולא בהכשרה מראש של אי הגשת הראיה.
אף ההסתייגות בתקנה 214ט(ג) בעניין הגשת תצהיר עדות ראשית באיחור אינה רלוונטית לענייננו שכן אף מניסוח התקנה ניתן להבין כי מדובר בהכשרת מחדל בלבד.
בית המשפט רשאי ליתן רשות להגשת תצהיר עדות ראשית "שלא הוגש במועד" ואין הוא מוסמך ליתן רשות מראש לאי הגשת תצהיר העדות ובוודאי שלא אחרי חקירה נגדית של הנתבע.
עולה מנוסח התקנות כי הליך של תובענה בסדר דין מהיר נועד להתנהל ב"קלפים פתוחים" כבר מראשיתו ללא אפשרות לדחיית הצגתם מראש.