תא"מ 42916-08-13 הולנד נ' גלב ואח'

בפני תביעה בגין נזקי רכב בתאונת דרכים מיום 4.10.12.

המחלוקת היא הן בשאלת החבות והן בעניין גובה הנזק.

לעניין החבות, לאחר ששמעתי עדויות שני הנהגים שוכנעתי כי האשם לקרות התאונה מוטל במלואו על הנתבע 1 שביצע נסיעה לאחור ביציאה מחנייה ופגע בחלקו האחורי של רכבו ברכב התובעת שנסע בכביש. התאונה נגרמה עקב חוסר תשומת לב מספקת של הנתבע 1 לתנועה בכביש, כשככל הנראה שדה הראיה שלו היה מוגבל עקב הפרשי הגובה, והוא לא נעזר במידה מספקת במצלמה או נסע במהירות גבוהה מדי ביחס לתנאי הראות.

לעניין הנזק, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם היה מקום להתקין ברכב חלפים חדשים – ביחס לדלת האחורית ולכנף האחורית, והאם בפועל הותקנו כאלה. הנתבעת 3 (להלן: הנתבעת) שילמה לתובעת את הסכום המוסכם על ידה כסכום הנזק, כאשר הפחיתה מהסכום הנדרש ע"י התובעת את ההפרש בין דלת חדשה לדלת משומשת, ולגבי הכנף – הפחיתה את מלוא עלות הכנף בטענה כי לא הוחלפה אלא תוקנה, ובהתאם הופחת גם רכיב ירידת הערך.

נשמעו עדויות שני השמאים, אשר נחקרו בחקירות נגדיות.

ראשית יצויין כי לרכב מהשנתון הרלוונטי (2008) היה ניתן להשתמש בשנת 2012 בחלפים משומשים כדי לחסוך בעלויות התיקון, ונטל ההוכחה כי לא היה אפשר להשיג חלפים כאלה במאמץ סביר מוטל על התובעת. השמאי מטעם התובעת כלל לא התייחס לנקודה זו בחוות דעתו, ורק לשאלת בית המשפט ענה כי ניסה לחפש חלפים משומשים במאגרי החלפים המוכרים לו, וכך גם המוסך. מאחר שחלפו שנתיים ממתן חווה"ד שניתנה במסגרת עיסוקו השגרתי של השמאי, קשה להסתמך על זכרונו של השמאי בנקודה זו ללא ניירות עבודה, שיתעדו את הבדיקות והחיפושים שערך. השמאי טען שקיימים ניירות עבודה כאלה אך לא טרח להציגם. בנוסף, מדובר ברכב Hundai I30מדגם ושנתון נפוץ מאד בשוק, אז והיום, וקשה להאמין כי דלת אחורית וכנף אחורית לא היו קיימות בשוק החלפים המשומשים. לפיכך לא שוכנעתי כי נעשה מאמץ סביר למצוא חלפים משומשים. על כן, כבר מטעם זה יש מקום לדחות את התביעה לגבי ההפרש הכספי הנובע משימוש בחלפים חדשים.

שנית, לא אוכל להעדיף את עדות שמאי התובעת לעניין הסימנים המוכיחים כי מדובר בחלפים חדשים, על פני עדות שמאי הנתבעת כי מדובר בחלפים משומשים. טענת הנתבעת כי מדובר בדלת ובכנף משומשות מבוססת על עובי הצבע שנמדד בנקודות שונות בדלת ובכנף במכשיר האלקומטר (מכשיר למדידת עובי הצבע שעל המתכת). תוצאות בדיקת השמאי מטעם הנתבעת, שתועדו בתצלומים, לא נסתרו ע״י שמאי התובעת, שזימן את הרכב לבדיקה חוזרת והיה יכול להפריך את הממצאים על נקלה בבדיקת אלקומטר נגדית, אילו לא היה בהם ממש. כל שטען שמאי התובעת במענה לממצאי עובי הצבע בדלת הוא שיתכן שהיתה בדלת פגימה או מעיכה כלשהי למרות היותה חדשה, ולעניין הכנף מסר כי בוצעו פעולות ריתוך של החלק התקין בכנף הקיימת, לאחר שהחלק הפגוע נחתך והוסר ע"י הפחח, עם החלק החסר מכנף חדשה, ועל כן עובי הצבע כפול. הטענהלעניין הדלת תמוהה ואינה עולה בקנה אחד עם הדלת החדשה שצולמה על ידו במוסך, מונחת בנפרד מהרכב, שאין בה פגימות. לעומת זאת הממצאים מתיישבים עם צביעה של דלת וכנף משומשות, מהצבע המקורי לצבע הרכב הנדון. גם עובי הצבע בכנף, בחלקיה השונים, נמדד ונמצא עולה בהרבה על העובי בכנף חדשה, וזאת לא רק באזור ההלחמה. לפיכך סביר כי מדובר בחלק מכנף משומשת.

גם סימני העיבוד שהראה שמאי הנתבעת במהלך הדיון, על קצה הדלת, תואמים דלת משומשת.

אשר להסתמכות שמאי התובעת על נקיון החלק הפנימי של הדלת, מתחת לריפוד, מלכלוך ופגמים, הרי שבהיות החלק פנימי ונסתר, יכול היה להשמר כך גם בדלת משומשת שלא ניזוקה. לעניין העדר איטום בוסטיק - לא שוכנעתי כי הדבר מלמד בהכרח על היות הדלת חדשה מהיבואן, להבדיל מדלת שכבר שימשה בעבר לתיקון רכב אחר ולא הושם בה איטום בוסטיק.