תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
42299-12-14
23/06/2016
|
בפני הרשם:
יניב ירמיהו
|
| - נגד - |
התובע:
חיימוב בן בכור
|
הנתבע:
יוחאי אלפייה
|
| פסק דין |
תביעה כספית, בגדרה עותר התובע לחיוב הנתבע בסך 9,590 ₪, בשל נזקים שנגרמו לרכבו.
1.התובע הינו הבעלים של רכב פרטי מסוג פורד פיאסטה, מ.ר. 96-254-29 (להלן: "רכב התובע"); הנתבע נהג במועדים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג שברולט סוואנה מ.ר. 29-711-75 (להלן: "רכב השברולט").
2.לטענת התובע, ביום 29/1/13 פגע רכב השברולט ברכבו החונה בחלקו השמאלי אחורי, עת נסע רכב השברולט לאחור על מנת לצאת מחניה המצויה במתחם השיקום של משרד הביטחון (להלן: "החניון").
התובע העיד, כי ביום שקדם לתאונה מסר את רכבו לאחיו, שנסע למקום עבודתו בסביבות השעה 22:00 והחנה את הרכב בחניון. ביום שלמחרת, בסביבות השעה 06:00 בבוקר, הבחין האח בפגיעה בחלק האחורי שמאלי של הרכב.
לאחר מספר בדיקות שביצעו התובע ואחיו, ולאחר שהאח צפה במצלמות האבטחה של החניון, הבין האח כי הנתבע הוא זה שפגע ברכב התובע ועזב את המקום לאחר שהחליט שלא היה כלום (פרוטוקול עמ' 1 שורות 18-22).
התובע העיד כי מצב הרכב לפני התאונה היה תקין, ללא תאונות או פגיעות פח.
3.הנתבע, מנגד, מאשר כי יצא ממקום החניה הסמוך למתחם השיקום של משרד הביטחון במהירות איטית, אולם במהלך נסיעתו לאחור במהירות נמוכה נגע (ולדבריו נצמד) רכב השברולט קלות ברכב התובע, בחלקו השמאלי קדמי, שלאחר מכן – בהעדר פגיעה ממשית – נסע מהמקום.
לטענת הנתבע, לאחר הפגיעה יצא את רכב השברולט, בחן היטב את רכבו של התובע, ולא הבחין בנזקים המתוארים בכתב התביעה (מוצג ת/1).
הנתבע מאשר כי נוצר קשר עם אחי התובע, שטען בפניו כי ראה אותו פוגע ברכב התובע, אולם הוא ציין בפני האח כי חרף כך שלא ראה כל נזק, במידה וגרם לנזק כלשהו יקבל על עצמו את האחריות לתאונה (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 19-24).
עם זאת, הנתבע שולל את האפשרות שפגע באזור השמאלי אחורי של רכב התובע.
4.הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לקרות התאונה.
התובע והנתבע מסרו עדותם. אף אחד מהצדדים לא מצא לנכון להגיש כראיה את צילומי מצלמות האבטחה של החניון, הגם שמדובר בראיה הטובה ביותר לצורך הכרעה במחלוקת שבין הצדדים.