1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 6.5.2013 בחניון הקניון הגדול ברמת גן. התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 42,654 ₪, בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, ובזבוז זמן.
2.המחלוקת בין הצדדים היא אמנם גם בשאלת האחריות לקרות התאונה (ואגב כך גם בשאלת זהות הנהגים המעורבים), וממילא להטבת הנזקים; אולם בעיקר בשאלת היריבות, נוכח העדר מחלוקת בכך, שמי שנהג ברכב התובעת בעת התאונה היה עובד של מוסך טויוטה, עודד רייכמן בע"מ, שלקח את הרכב לנסיעת מבחן, במסגרת הטיפול בו במוסך.
3. התובעת טוענת, לעניין היריבות, כי כבעלת הרכב, היא הניזוקה, ועל כן לה זכות התביעה; יתר על כן, התובעת הגישה מכתב שלה למוסך (ת/4), בו היא מאשרת למוסך כי כל סכום שייפסק לטובתה היא תשלם למוסך, על חשבון עלות התיקון.
4.לגוף העניין טוען הנהג מטעמה, כי נסע כדרכו בכביש הכניסה לקניון, לאחר שפנה אליו שמאלה מרח' אבא הלל סילבר, ואילו נהג (בהבחנה מנהגת) הנתבעת, שהגיע מימין, אולם שבדרכו עמד תמרור "האט ותן זכות קדימה", לאחר שעצר לשם מתן זכות קדימה, המשיך בנסיעה ונכנס למסלול נסיעת נהג התובעת, שלא הצליח למנוע את התאונה.
5.הנתבעים טוענים, לעניין היריבות, כי מי שניזוק בפועל הוא המוסך, וכי גם מכתב התובעת ת/4 אינו מעלה או מוריד לעניין זה, ונהפוך הוא, מעיון בו הוא דווקא מחזק את טענת חוסר היריבות.
6.לגוף העניין טוענים הנתבעים, כי מי שנהג ברכב הנתבעים היתה הנתבעת 2, וכי בן זוגה היה עמה ברכב, אלא שמי שניגש לנהג התובעת היה בן הזוג, ואולי לכן טעה נהג התובעת לסבור כי הוא מי שנהג ברכב; ולעניין התאונה הם טוענים, כי אכן, הנתבעת 2 עצרה לפני שהמשיכה בנסיעה, אולם רכב התובעת הגיע במהירות מופרזת ופגע בה.
7.סבורני שלעניין היריבות הדין הוא עם הנתבעים, ועל כן דין התביעה יהיה להידחות מחמת העדר יריבות.
8.התובעת לא נשאה בשום נזק. היא לא שילמה, ואינה חייבת לשלם, עבור התיקון. כך עולה במפורש מהמכתב ת/4, שם היא מתחייבת לשלם כל סכום שייפסק לטובתה, אך אינה מתחייבת לשלם אם לא ייפסק לטובתה דבר. כך גם עולה, במשתמע, מהעדר ראיה פוזיטיבית אודות מערכת היחסים בין התובעת לבין המוסך. לא נשמעו עדים בעניין זה, לא מטעם המוסך ולא מטעם התובעת. חזקה היא, שבעל דין לא ימנע מבית המשפט ראיה שהיתה פועלת לטובתו, ומכאן, כי יש להסיק שמערכת היחסים היתה כזו, שהאחראי לנזק, בכל הנוגע לתובעת, הוא המוסך, מעסיקו של נהג התובעת. מכאן, כי ככל שיש למאן דהוא זכות תביעה נגד הנתבעים, הרי שזהו המוסך. אלא, שהמוסך לא הגיש תביעה, אלא דווקא התובעת, ולא ניתן לכך הסבר.
9.לא זו אף זו, שמשתמע מתוך אותו מכתב ת/4, כפי שציינו בצדק הנתבעים בסיכום טענותיהם, כי מי שעומד מאחורי התביעה הוא דווקא המוסך, זאת לאור הכתוב בו, כי התובעת מבקשת לראות את פסק-הדין לאחר שיינתן, וכי עלויות ניהול התביעה יחולו על המוסך. בד בבד עם אי-הבהירות בשאלה מדוע, אם כך, הוגשה התביעה בשם התובעת, לא למותר להעיר, כי בכתב התביעה כל המידע אודות מעורבות המוסך כלל לא נכלל, והדברים הוצגו באופן פשוט, כמעורבות סטנדרטית של שני כלי רכב בתאונה. גם בכך יש כדי לחזק את המסקנה שנוח היה להם, לתובעת ולמוסך, מסיבותיהם שלהם, ששאלת מעורבות המוסך כלל לא היתה צפה ועולה.