לפניי תביעה בסדר דין בגין חילולם של שני שיקים שמשכה חברת "עוז פאור בע"מ" (להלן – הנתבעת) לטובת חברת "מעיין גנים – פארקים ותיירות בע"מ" (להלן – התובעת), בסך כולל של 15,840 ₪. התביעה החלה כבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, ולאחר שהוגשה התנגדות, הועברה הבקשה למסלול של תובענה בסדר דין מהיר. יצוין, כי התובעת יוצגה על-ידי מנהלה, מר זכריה קהלני, אשר גם העיד מטעמה, בעוד הנתבעת יוצגה ע"י עורכת הדין יעל אהרוני.
תמצית התביעה
הנתבעת שכרה מן התובעת דירות לצורך שיכון עובדים זרים שהעסיקה על-סמך סיכום בעל-פה, ובמסגרת זו מסרה לתובעת שלושה שיקים בגין דמי השכירות. אין מחלוקת, כי שיק אחד מהשלושה נפרע, וכי לפני תום חודש השכירות הראשון, עזבו העובדים הזרים את הנכסים המושכרים. הנתבעת ביקשה להשיב לה את שני השיקים הנותרים שנועדו, לטענתה, לשמש פיקדון להבטחת תשלום דמי השכירות העתידיים, במידה ותימשך השכירות לתקופה של חודשיים נוספים, ומכאן שהיוו "שיקים על-תנאי". לעומתה טוענת התובעת, כי שני השיקים הופקדו להבטחת תשלום דמי השכירות ללא כל תנאי וללא כל קשר לסיום השכירות מוקדם מהמצופה.
הנתבעת טוענת בהסתמך על הסכם שכירות משנת 2009, בינה לבין "יוזמה 1 בע"מ" – חברה שאין מחלוקת כי התובעת נכנסה בנעליה בִּרְבוֹת השנים (פרו' מיום 29.6.2016, עמ' 4, ש' 12-13) – כי הצדדים פעלו לאורך שנים על-סמך אותו הסכם, לפיו תוכל הנתבעת לסיים את השכירות לפני התקופה המוסכמת, ובלבד שיעבור חודש שכירות אחד, תימסר הודעה בכתב 15 יום מראש, ולאחר שתבוצע העברה מוסכמת של המפתחות לאחר בדיקת הנכס (סעיף 2ב' ל-נ/1). עוד מפנה הנתבעת לסעיף 5א' ב-נ/1, ממנו עולה, כי "עם חתימת החוזה 1 צ'קים עבור 1 חודשי שכירות, כל צ'ק ליום ה 23 של אותו חודש". בנוסף, הנתבעת מסתמכת על מכתבים שכתב מנהל התובעת, מר זכריה קהלני, ואשר יועדו לנתבעת, המשקפים הסכמות אליהן הגיעו הצדדים מעת לעת, בדבר "התחשבנות" בגין תשלום שכ"ד. לטענת הנתבעת, חילופי מכתבים אלו מלמדים על כך שבוצעו התחשבנויות גם על חלקֵי חודשים, ואף בגין ימים בודדים, כפי שהדבר עולה מ-נ/2-נ/4.
התובעת מאשרת בתגובה את קיומו של החוזה, אך טוענת כי הפרטים עליהם הצביעה הנתבעת בסעיפים 2 ו-5 לחוזה נ/1 זויפו, בכך ששונו בכתב יד באופן בלתי מורשה ובלתי מוסכם, שאינו משקף למעשה את ההסכמות בין הצדדים, דהיינו: בסעיף 2ב' שונה הסעיף ביחס לעזיבה מוקדמת של הנכסים כך: במקום "[עזיבה] רק לאחר 3 חודשי שכירות מלאים" נמחקה הספרה 3 ונרשמה הספרה 1; בסעיף 5א' בוצע השינוי הבא: "עם חתימת החוזה 1 צ'קים עבור 1 חודשי שכירות ראשונים", וזאת במקום המקור: "עם חתימת החוזה 3 צ'קים עבור 3 חודשי שכירות ראשונים" – דהיינו, הספרה 3 הוחלפה בספרה 1, והמילה "ראשונים" נמחקה; כמו כן סעיף 5 ב' המורה "לאחר שלושת החודשים הראשונים יבוצע תשלום חודשי בכל 1 לחודש" נמחק לחלוטין (פרו' מיום 29.6.2016, עמ' 6, ש' 1-3).
עוד טוענת התובעת, כי אילו היה ממש בטענות הנתבעת כאילו מדובר ב"שיקים על תנאי" או "שיקים לביטחון", כי אז הדבר היה מצוין עליהם, ולא כפי שאירע בפועל – על הספח של השיקים צוין כי הם "לשכירות". התובעת טוענת, כי טענות הנתבעת נטענו בעלמא, כי השיקים היו בלתי מותנים ומהווים חוזה מחייב בפני עצמו, וכי אם יתקבלו טענות הנתבעת, כי אז "כל אחד יוכל לטעון טענות בע"פ וטענות סרק כנגד הצ'ק. מצב זה יצור אנדרלמוסיה משפטית והוא נוגד את המדיניות המשפטית הנאותה בכל הנוגע לשיקים" (תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, ס' 8).