תא"מ 38035-10-13 פלאפון תקשורת בע"מ נ' גופר

1.זו תביעה בסדר דין מהיר בסך 15,579.97 ₪ שהתחילה כתביעה בסכום קצוב ואשר הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבע בגין אי תשלום עבור הפריטים הבאים:

א.6 מכשירי סים שחמישה מהם נוידו מחברת סלקום ואחד מחברת פרטנר.

ב.שני מכשירי טלפון

ג. שיחות.

2.התובעת טוענת כי הנתבע התקשר עמה, בהסכם מיום 3.1.2012, לרכישת מכשירי הסים, 2 מכשירי הטלפון ולביצוע שיחות באמצעותה. היא צרפה את ההסכם לכתב התביעה שהגישה נגד הנתבע ואליו צרפה דף שמולא, ככל הנראה, ע"י הסוכן שלה, דוד אביטל, שבו מפורטים כל הפריטים הנקובים לעיל וכן מופיעים למעלה, בכתב יד, המלים "6 מנויים" ו- "שליחות".

3ההסכם בן 15 העמודים אותו צרפה לכתב התביעה ולתצהירה הינו אך ורק בגין מכשיר הסים שנויד כביכול מאורנג', 0548359444. לגבי הפריטים הנוספים שלטענתה הנתבע רכש, לא צורפו הסכמים.

4.הנתבע הגיש בקשת רשות להגן, בה טען כי חובו לתובעת נמוך בהרבה מזה שלו היא טוענת. לתצהירו צרף דף בכתב יד, שלדבריו נערך ע"י אותו מר אביטל, ובו שלוש הצעות למסלולים שונים. לדבריו, בפועל רכש ממר אביטל חמישה מכשירי סים, לא שישה, וכמו כן רכש חבילת שיחות בסכום נמוך בהרבה מזה אשר בו חוייב לבסוף. עלות החבילה החדשי היה אמור להיות 1,100 ₪.

5.כן צרף לתצהירו מכתבים שכתב לתובעת, כדלקמן:

א.מכתב מיום 4.4.12 בו טען כי חוייב, בחשבונית פברואר ,2013 בסכום העולה על המוסכם, שהוא 1,100 ₪ לחודש, וכן כי מבדיקת החשבונית עולה כי חוייב גם בגין מכשיר טלפון (שמספרו 054-8359444) ולפטופ. בנוסף טען כי גם בחשבונית מרץ חוייב בסך 2,330 ₪. לדבריו ניסה לאתר ולדבר עם הסוכן אך הלה התחמק מתשובה וגם האחראי עליו אמר שלא יהיה זמין במשך חודש.

ב.מכתב מיום 16.4.12 בו טען כי בתאריך 27.3.12 הוגשה תלונה במשטרה בגין הונאה וכי העתק התלונה שוגר בפקס לתובעת בתאריך 28.3.12. במכתב התבקשה התובעת למסור לנתבע מה מצב הטיפול בתלונתו.

ג.מכתב מיום 19.4.12 בו קבל הנתבע על כך כי החל מתאריך 4.4.12 ניתקה התובעת את שירותה למנויים שלו עקב ביטול הוראת הקבע מטעמו. הוא הודיע לתובעת כי עד שלא יושלם הבירור בתלונתו במחלקת ההונאה של התובעת לא ישלם לה על ציוד ומכשיר שלא קבל לידיו.

ד.מכתב מתאריך 15.5.12 בו בקש שוב הנתבע לדעת מה ארע בגורל התלונה שהגיש לתובעת.

6.לתצהיר מנהלת השירות של התובעת, אושרת יוספי, צורפו 3 תעודות משלוח מתאריך 4.1.12 שבאמצעותן כביכול סופקו ששת כרטיסי הסים ומכשירי הטלפון לנתבע.

7.דא עקא כי העדה מורן יצחק שוורץ (מנהלת השירות הנוכחית שנחקרה במקום קודמתה גב' יוספי, שכבר אינה עובדת אצל התובעת, על תצהיר קודמתה) הודתה שלגבי כרטיס הסים המסתיים בספרות 444 (אותו כרטיס שלגביו מתייחס ההסכם שצורף) נעשתה בדיקה של מחלקת ההונאות לעניין טענת הנתבע - כי לא רכש סים זה - ולפי התוצאה שהתקבלה זוכה חשבונו. לדברי המצהירה, "אני מניחה שבמידה וזוכה לא היה קשר ללקוח" (עמ' 12 שורה 20 לפרוטוקול)

8.טען הנתבע כי ברגע שתעודת המשלוח מעידה על מסירת כרטיס סים שהתובעת מודה כי לא סופק, הדבר מטיל ספק בכלל תעודות המשלוח ובתוכנן. הוא טען בנוסף כי לא חתימתו היא שמתנוססת על תעודות המשלוח - וכי זו זויפה.

9.התובעת טענה כי תצהירה, בצירוף תעודות המשלוח, הוגש לביהמ"ש ולצד שכנגד בתאריך 25.6.14, לפני שהנתבע הגיש כתב הגנה - שהוגש בתאריך 14.7.14 - ואף על פי כן לא טען בכתב הגנתו כי הוא אינו חתום על תעודות המשלוח, דבר שהיה מאפשר לתובעת להיערך לטענה.

כל שטען, לדברי התובעת, היה טענה כללית של זיוף.