-
לפניי תביעה בסך 20,344 ₪ לתשלום יתרת חוב בגין אספקת שירותי טלפון סלולרי.
-
הנתבעת, חברה המפעיל מוסך לרכב, התקשרה עם חברת "מירס" בהסכם לאספקת מכשירי טלפון סלולרי ושירות תקשורת. עם תחילת ההתקשרות, ככל הנראה בשנת 2011, קיבלה הנתבעת מספר לקוח ברישומי חברת "מירס" – 10119525 (להלן: "מספר הלקוח הראשון"). לימים, נרכשה חברת "מירס", והפכה לחברת הוט מובייל בע"מ, היא התובעת. במועד כלשהו, אשר לא הוברר, קיבלה הנתבעת מספר לקוח אחר ונפרד אצל התובעת – 20099968 (להלן: "מספר הלקוח השני"). אין מחלוקת בין הצדדים, כי כל החיובים שהוצאו בגין מספר הלקוח הראשון שולמו במלואם וכסדרם, ואף אין מחלוקת כי חיובים שהוצאו בגין מספר הלקוח השני לא שולמו כלל, ולטענת הנתבעת – אף לא נשלחו לידיה.
השאלה שבמחלוקת היא האם מייצג מספר הלקוח השני – והחיובים בגדרו – התחייבויות שונות ועצמאיות של הנתבעת במסגרת התקשרות חדשה, או שמא נפתח מספר לקוח חדש בשל שינויים פנים-ארגוניים אצל התובעת, והחיובים המשיכו להתבצע כסדרם על פי מספר הלקוח הראשון.
-
לאחר שעיינתי בחומר ושמעתי את עדויות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח, כי שני מספרי הלקוח משקפים חיובים שונים ונפרדים זה מזה, ועל כן – יש לדחות את התביעה במלואה.
-
טענתה היסודית של הנתבעת היא, כי שילמה את מלוא חיוביה. אין מחלוקת על כך, שחיובי הנתבעת שנשלחו לגבייה על פי מספר הלקוח הראשון – שולמו במלואם. על כן, ניתן להניח בביטחון לא מבוטל, כי הנתבעת אינה מנסה להתחמק מתשלום, אלא סבורה, באמת ובתמים, כי לא קמה לה חובת תשלום נוספת.
מכל המסמכים שצירפה התובעת לחומר הראיות עולה בבירור כי התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת נעשו כולן תחת מספר הלקוח הראשון. די לעיין לצורך כך בנספח 4 לתצהיר התובעת, אשר לפיו ההתקשרות הבסיסית והיסודית בין הצדדים נעשתה בתקופה שהתובעת פעלה כחברת מירס (והסמליל [לוגו] על החוזה יוכיח), וכי מספר הלקוח המתחייב הוא מספר הלקוח הראשון.
התובעת לא הביאה ולו ראיה אחת ויחידה המלמדת, כי מעבר להתקשרות ראשונית זו – התקשרה הנתבעת עם התובעת פעם נוספת, באופן שמצדיק הוספת מספר לקוח נוסף, שני במספר, קרי – הפיכתה של הנתבעת מלקוח אחד לשני לקוחות שונים ומובחנים. לא הוצג הסכם התקשרות, לא הוצגה בקשה לרכישת ציוד וכו'. הראיה היחידה הקושרת בין מספר הלקוח השני ובין הנתבעת הן החשבוניות שהונפקו לה, לכאורה – אולם בכך אין כדי להוות ראיה לקיומה של התחייבות כאמור.
זאת ועוד. התובעת לא הציגה חשבוניות "מקבילות" לשני מספרי הלקוח, כלומר – לא הוכח, כי בתקופה מקבילה עשו שני הלקוחות – זה המיוצג במספר הלקוח הראשון וזה המיוצג במספר הלקוח השני – שימוש במכשירים. אף בכך יש כדי להחליש את טענות התובעת, כאילו מדובר בשני חיובים שונים שאינם כרוכים זה בזה.
-
יוער, כי על פי תנאי סעיף 55.5 לרישיון הכללי לחברת הוט מובייל בע"מ למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן), התקשרות עם לקוח (כלומר – "הקמת" לקוח חדש במערכת) מחייבת עריכת מסמך כתוב, וכך גם שינוי בתנאי ההתקשרות. על כן, ובהעדר מסמך המתעד את "לידתו" של הלקוח המיוצג במספר הלקוח השני – יש לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.
-
משכך, אני קובע כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה, והתביעה נדחית במלואה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 5,850 ₪.
ניתן היום, כ"א אדר ב' תשע"ו, 31 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.
