-
לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 24,122 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעות, מסוג פולקסווגן פולו נושא מ.ר. 59-559-18, כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעות, ברחוב נחום גולדמן בתל אביב, ביום 28.3.13 בשעה 11:50 או במועד סמוך לכך (להלן: "התאונה").
-
ביום 21.12.16 התקיים לפניי דיון, בו הסמיכוני הצדדים להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. אין מחלוקת בין הצדדים, כי האחריות הבלעדית לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1, כפי שהעיד הנתבע 1 בדיון מיום 21.12.16 (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון, שורה 14). אין גם מחלוקת בשאלת גובה הנזק. המחלוקת היחידה בין הצדדים נוגעת לשאלת הכיסוי הביטוחי, נוכח טענת הנתבעת 2, מבטחת רכב הנתבע 1, כי רישיונו של הנתבע 1 הותלה במועד התאונה על ידי משרד התחבורה.
-
לאחר ששמעתי את עדותו של הנתבע 1 ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, וביתר הראיות, אני רואה לדחות את טענת היעדר הכיסוי הביטוחי שהעלתה הנתבעת 2. לא הוכח לי ולא שוכנעתי, כי הודעות משרד התחבורה בדבר התליית רישיונו של הנתבע 1, הובאו לידיעתו בפועל.
-
לטענת הנתבע 1, במועד התאונה, לא ידע על התליית רישיון הנהיגה מטעם משרד התחבורה. לעדותו, מעולם לא קיבל הודעה בנדון זה מטעם משרד התחבורה. הנתבע 1 העיד, כי מזה מספר שנים הינו מתגורר בכתובת קדמן 12/1 ב---- ולצורך כך צירף מסמכים המאמתים עובדה זו (ראו נ/1). עוד אוסיף והעיד הנתבע 1, כי לאחר קרות התאונה, הוא הגיש לסוכן הביטוח שלו, הודעה בדבר התאונה (ראו נ/3 מיום 29.3.13). אולם, כחודש לאחר קרות התאונה, קיבל הנתבע 1 הודעה מסוכן הביטוח שלו כי חברת הביטוח טוענת להיעדר כיסוי ביטוחי, בשל התליית רישיון הנהיגה שלו. עוד באותו היום, פנה הנתבע 1 אל משרד הרישוי וציין כי ההודעה בדבר התליית הרישיון לא הגיע אליו ולא הובאה לידיעתו ולצורך כך הציג הנתבע 1, מסמכים המעידים על כתובתו העדכנית ואף קיבל אישור ממשרד הרישוי לדחיית התליית הרישיון למועד 1.10.13 ( ראו נ/2 מיום 23.4.13).
-
מנגד, לטענת הנתבעת 2, הנתבע 1 ידע או היה עליו לדעת במועד התאונה כי רישיונו הותלה על ידי משרד התחבורה. הנתבעת 2 הוסיפה וטענה כי כתובתו הרשמית של הנתבע 1 לקבלת דואר, הייתה מאז ומתמיד, כתובת בית הוריו ברחוב ה----------. כתובת זו, רשומה ככתובתו הרשמית של הנתבע 1 במשרד הפנים ואף צוינה ברשימת המסמכים ובהם: טופס ההודעה מטעמו של הנתבע 1 (נ/3), בכתב ההגנה מטעמו של הנתבע 1 ובמסמכים שנשלחו לנתבע 1 ממשרד הרישוי לפי הכתובת המעודכנת במשרד התחבורה. עוד הציגה הנתבעת 2, תדפיס הודעות התליה מטעם משרד התחבורה, אשר נשלחו לנתבע 1 לכתובת ה--------- בתאריכים: 28.11.12, 23.6.14,15.1.13, 11.3.14. אולם, על פי תדפיסי רשות הדואר, לא ניתן לדעת בוודאות, כי הודעות הדואר הרשום נמסרו ביעדן.
-
על פי הפסיקה, על מנת שיישלל הכיסוי הביטוחי מנהג אשר רישיונו נשלל שלא בפניו, יש צורך בהבאת הפסילה למודעתו של הנהג ראו ע"א 7602/06 עזבון חאדג'ג' ז"ל נ' מלכה (פורסם ביום 11.10.11) וכן ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון ממו ז"ל, (פורסם ביום 20.6.07), ולא די בעצם ההחלטה על פסילת הרישיון. גם המצאה כדין של הודעה כתובה בדבר פסילת הרישיון יוצרת הנחה לכאורה בדבר ידיעה על תוכנו של המסמך וכי לא ניתן להסתפק בידיעה קונסטרוקטיבית של מי שידע כי הוא צפוי לשלילת הרישיון, מבלי שנמסרה לו הודעה קונקרטית על השלילה. מכאן שעל המבטחת להוכיח, כי התאונה ארעה לאחר שדבר התליית רישיון הנהיגה הובא לידיעתו בפועל של הנתבע.