תא"מ 36652-05-14 שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' אברהם ואח'

בין הצדדים מחלוקת ביחס לאחריות לתאונה שחלה בין רכב המבוטח ע"י התובעת, בו נהגה הגב' רחל לדני (להלן: נהגת התובעת) לבין רכב הנתבעת בו נהג הנתבע.

התובעת טוענת כי בעת נסיעתה ברח' יעבץ הגיע רכב הנתבעת, לאחר שביצע פניה רחבה ימינה במהירות מופרזת של כ- 60 קמ"ש בקשת רחבה כך שנכנס לנתיב הנסיעה שלה, ופגע בה בתאונה חזיתית.

בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד של הנתבעים נטען כי לאחר שהנתבע פנה ימינה סטה רכב תובעת אל נתיב נסיעתו ותוך כדי כך גרם לתאונה ולנזק ברכב הנתבעים.

לאחר ששמעתי את הצדדים החלתי להעדיף את גרסת נהגת התובעת על פני גרסתו של הנתבע:

גרסתה של נהגת התובעת הייתה ספונטנית ואמינה. חזרה והדגישה את מהירות נסיעתו של הנתבע, אשר אינה תואמת את תנאי הדרך, שכן מדובר ברחובות צרים. כן הסבירה כי שמעה אותו מגיע לפניה ואף ראתה אותו נכנס בקשת רחבה לרחוב הנסיעה שלה תוך שהוא נכנס לנתיב הנסיעה שלה. נהגת התובעת הבהירה כי הרכבים בתאונה עמדו במנח של חזית מול חזית. היא לעומת זאת נהגה לאט מאד במהירות של כ-20 קמ"ש בשל הרחוב הצר והעובדה שמדובר בכביש שליד ביתה והיא מכירה את המקום. משנשאלה ביחס לנתיב נסיעתה לא היססה מלומר כי מיקומה בכביש היה חציו על הנתיב שלה וחציו על הנתיב הנגדי, וזאת בשל מכולה שחסמה את כוון נסיעתה.

לא ייחסתי חשיבות לכך שנהגת התובעת לא ידעה להסביר כיצד נגרם השקע במרכז רכבו של הנתבע שכן היא אינה בוחנת תאונות ואין לה הידע הנדרש לכך. ממילא גם לא הובא לעדות כל גורם שבקיא בכך על מנת להבהיר את המפגעים ברכב הנתבע.

עדותו של בעלה של הנהגת אשר העיד ביחס למנח הרכבים בסיום התאונה חיזקה את גרסתה, שכן אף הוא העיד כי הרכבים היו חזית מול חזית.

גרסתו של הנתבע, לעומת זאת, הייתה יותר מהוססת. בייחוד ביחס למנח הרכבים כאשר תחילה הניח אותם חזית מול חזית ורק לאחר מכן הניח אותם באופן המורה כי הפינה השמאלית של רכב התובעת היתה במרכז הרכב שלו. הנחת הרכבים במנח זה באה להסביר מדוע נוצר שקע במרכז הרכב שלו בשל התאונה, כאשר עיקר טיעון ב"כ היה כי לא ייתכן שמתאונה חזיתית נוצר שקע כאמור. בכך רצה למזער הנתבע את חלקו בתאונה בטענה כי בעצם רכבו היה בנתיב נסיעתו כמעט במלואו, שהרי הוא ניסה לפנות ימינה.

יצוין כי עדות הנתבע אינה תואמת את האמור בכתב התביעה שכנגד, כאמור לעיל, כי רכב התובעת סטה לנתיב נסיעתו ולכן ארעה התאונה. שכן הנתבע העיד כי ראה את רכב התובעת כשנכנס לצומת, מרחק של כ-10-15 מ' ממקום התאונה והבחין כי הנהגת נמצאת בנתיב נסיעתו. דהיינו לא מדובר בסטייה שנעשתה לנתיב הנסיעה שלו באופן שהוא לא יכול היה לעצור את רכבו ואזי יכול ותעיד על אחריות נהגת התובעת לתאונה.