תא"מ 35603-11-14 מיניס נ' אילוז

1.תביעה לתשלום נזק שנגרם לתובע כפי טענתו בגין ציוד בנין שהושכר על ידו לנתבע ואשר הושב באיחור וכשהוא חסר.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם הציוד הוזמן באחריותו ובהתחייבותו של הנתבע כעמדת התובע, או שמא כעמדת הנתבע לא ניתנה על ידו כל התחייבות כאמור, הציוד לא הוזמן על ידו והתשלום ששולם עבור שכירות הציוד למשך חודש ימים שולם נוכח בקשת הקבלן שעבד בביתו (והוא המזמין) ובמסגרת היחסים ביניהם.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

3.התובע מודה כי לכתחילה מי שפנה אליו לשם שכירות הציוד היה הקבלן שעבד בבית הנתבע (ואף בבתים אחרים), מר עלי, ולא הנתבע, אלא, שלטענתו לאחר שהבהיר לעלי כי לא ישכיר לו ציוד נוכח ניסיון העבר, מסר עלי לידיו את מספר הטלפון של הנתבע, התובע התקשר אל הנתבע והודיע כי יספק את הציוד רק בתנאי שבעל הבית אחראי לתשלום והנתבע נתן הסכמתו.

בין הצדדים לא נחתם כל הסכם להזמנת הציוד ואין מחלוקת כי אין בין הצדדים כל היכרות.

הנתבע העיד, בעדות קולחת וקוהרנטית עם כלל הראיות והנסיבות ואשר הותירה בי רושם מהימן, כי בפעם הראשונה שראה את התובע היתה כשזה הגיע אליו לבית עסקו על מנת ליטול את התשלום בגין שכירות הציוד, לפי בקשה ותיאום עם עלי. במעמד התשלום אמנם הנפיק התובע חשבונית על שם המשלם, הנתבע, אולם נוכח מכלול הראיות והנסיבות אין די בכך כדי לבסס התחייבות של הנתבע כלפי התובע כפי גרסתו ולהרים את נטל הראיה.

4.כאמור, התובע טוען כי התקשר אל הנתבע ובשיחה זו הושגה התחייבותו, אולם, התובע לא הציג כל ראיה בדבר קיומה של שיחה טלפונית כאמור, על אף שבנקל יכול היה להציג פירוט שיחות ולהצביע על התקשרות במועד הרלבנטי למספר הטלפון של הנתבע. ראיה זו היה בה כדי לתמוך תמיכה של ממש בגרסת התובע נוכח עמידת הנתבע על טענתו להעדר היכרות עם התובע, והימנעותו מהבאתה, על אף שגרסת הנתבע להשתלשלות האירועים היתה ידועה לו מזה זמן רב, פועלת במידה רבה לחובתו.

גרסת הנתבע ולפיה כל פועלו הסתכם בהסכמתו לשלם לתובע ישירות בעבור התחייבותו של עלי, ועל חשבון שכרו של עלי בגין עבודת הקבלנות שביצע עבורו בביתו, נתמכת לא רק באמור לעיל, אלא אף ברישום הברור על גבי השיק ולפיו השיק מולא מראש ע"י הנתבע או מי מטעמו כולו מלבד שם התובע כנפרע, שנרשם במעמד המסירה ע"י התובע, דבר המעיד כי הנתבע אף לא ידע את שמו.

כן נתמכת גרסת הנתבע בעובדה שאינה במחלוקת כי הציוד סופק עוד ביום 15.8.14, בעוד שהתשלום נעשה בדיעבד, רק ביום 5.9.14, אך טרם הסתיים חודש השכירות, עובדה התומכת בגרסת הנתבע כי התשלום הינו תולדה של בקשת הקבלן לפרוע את החוב, שהיה אמור להיות משולם לכתחילה עם כריתת ההסכם, כפי העולה מהראיות בין התובע לבין עלי.