לפניי תביעה לתשלום בגין מוצרים שסיפקה התובעת לנתבעים. על עובדות היסוד – אין מחלוקת בין הצדדים, ואלה הן:
הנתבעת 1 הזמינה מהתובעת, העוסקת בייצור, בשיווק ובהפצה של מצברים לכלי רכב, מוצרים שונים; הנתבע 2 ערב אישית להתחייבויות הנתבעת 1 כלפי התובעת;
הנתבעת 1 הזמינה מאת התובעת מוצרים, בין היתר מוצרים שחויבו בחשבוניות מס 22410751 ו-22411124 (נספח ג' לכתב התביעה, להלן: "החשבוניות");
הנתבעים שלחו לתובעת שיק על סך 8,190 ₪ לכיסוי החשבוניות. השיק נשלח בדואר רגיל (לא דואר רשום);
ההמחאה הנ"ל נפרעה בחשבונה של הנתבעת 1, אך לא הגיעה בפועל לידי התובעת, זאת מאחר שנגנבה, ככל הנראה, בדרך, וגורם פלוני זייף את חותמת התובעת והפקיד את השיק בחשבון בנק לא מוכר.
השאלה הטעונה הכרעה היא, מי משני הצדדים צריך לשאת בסיכון שהתממש, לגניבת השיק. האם התובעת – אשר סיפקה את המוצרים או הנתבעת – אשר שילמה פעם אחת.
מאחר שהמחלוקת היחידה בין הצדדים הייתה זו המשפטית, ויתרו הצדדים על שמיעת ראיות, והגישו סיכומים בכתב, לשם הכרעה במחלוקת המשפטית.
לאחר שעיינתי בסיכומי הטענות מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן יובאו טעמיי לכך בתמצית.
בין הצדדים לא הייתה הסכמה מפורשת לעניין אופן ביצוע התשלום. אין מחלוקת, כי הנתבעת נהגה לשלוח את השיקים בדואר רגיל אל התובעת; אין גם מחלוקת כי התובעת לא מחתה על נוהג זה. אלא שבכך לא די.
על פי סעיף 21 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968:
"המחיר ישולם במועד מסירת הממכר ובמקום-עסקו של המוכר, ובאין למוכר מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע."
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.