תא"מ 3471-07-15 מיניס ואח' נ' ברקל ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינם טענות התובע לזכותו לשכר בגין עבודה שביצע עבור הנתבעים ומנגד טענות הנתבעים על נזקים שנגרמו להם על ידי התובע.

טענות הצדדים

בכתב התביעה טוען התובע (להלן: "מינס") כי הנתבעים, שכניו, פנו אליו על מנת שישמיש נכס שברשותם לקראת מכירתו או השכרתו, וזאת מכיוון שהנכס היה במצב רע בעקבות הזנחה ממושכת והרס שנותר לאחר שהתגוררו בו פועלים.

הנתבעים הביאו קבלן, אשר לאחר סיור (בו נכח גם מינס) הגיש הצעת מחיר של כ-80,000 ₪. הנתבע 2 (להלן: "רביב") שאל את מינס אם יוכל לנהל את הנכס ולבצע את העבודה, ומינס נתן אומדן לשיפוץ שהיה נמוך בכ-15,000 ₪ (כלומר – בסך כ-65,000 ₪) מההצעה הקודמת. מינס הסביר לרביב כי מחצית העלות חומרים ומחציתה – שכר עבודה.

מינס עבד בעצמו ובאמצעות בעלי מקצוע על מנת לבצע את כל העבודות.

רביב אמר שיש לו תקציב של 35,000 ₪ אותם ביקש ממינס לקחת לטובת השיפוץ כאשר תמורת העבודה תשולם לאחר מכן – כאשר הנכס יימכר או יושכר בתוך שנה. מינס הבין שמדובר בבקשה לאשראי של שנה, והסכים לכך לאור יחסי החברות והשכנות. רביב אף הבטיח סכום גדול יותר כבונוס וכאות הוקרה.

הדברים לא נרשמו, לבקשת רביב.

הנכס לא נמכר אלא הושכר ומינס ביקש את שכרו. רביב טען שלא הבין שעליו לשלם למינס שכר אלא רק בונוס, ושחשב שמינס "התנדב" לבצע את העבודות בנכס. מינס אמר שעכשיו הבין מדוע לא רצה רביב לרשום את הסיכום ביניהם. בסוף השיחה הרגיע רביב את מינס והבטיח שישלם לו סכום שיהיה לשביעות רצון כל הצדדים. מינס סירב להגדיר זאת כבונוס ועמד על כך שישולם לו שכר עבודה וכי הבונוס נתון לשיקול דעתו של מעניק הבונוס.

מינס המתין יותר משנתיים. בשיחה עם אחיו של רביב (להלן: "ניר") אמר ניר כי הוא מבין מדוע מינס דורש את שנטען וכי אמו, הנתבעת 1 (להלן: "דבורה") מסכימה שמגיע למינס כל סכום שהוא מבקש ואף יותר.

מכתב דרישה נשלח ב-8.3.15. לנתבעים מעולם לא היו טענות על ליקויים או פגמים בעבודה, ההיפך – הנכס הושמש רק בזכות עבודתו והושכר מיד עם סיום העבודה.

לסיכום, נותר חוב של 33,000 ₪.

בכתב ההגנה עתרו הנתבעים לסילוק על הסף – בטענה כי אין למינס כל מסמך או אינדיקציה לקיומו של חוב. נטען שאין כל טענה בכתב התביעה כי בין הצדדים נכרת הסכם למתן שירותים או לתשלום שכר וכי מינס לא הצביע מכח מה הוא זכאי לשכר. אין פירוט אודות מועד כריתת ההסכם, מה הגמול שסוכם, כיצד חושב.

לגופו של עניין טענו הנתבעים כדלקמן: