תא"מ 34281-09-15 זקן נ' איבגי

בפניי תובענה שהגיש התובע להשבת כספים, בטענה כי במהלך מערכת יחסים זוגית בין התובע לנתבעת, העביר כספים שונים לנתבעת, ובין היתר, תשלום חשבון חשמל, חשבון פלאפון ועוד. המבקשת, היא הנתבעת בתיק, הגישה בקשה זו, להעברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה, לו נתונה, לפי הטענה, הסמכות העניינית לדון בתובענה.

המבקשת טענה, כי בהתאם לסעיף 1(2)(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995, הסמכות הייחודית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, מכיוון שבינה לבין המשיב התנהלה מערכת יחסים של "ידועים בציבור" ומדובר בסכסוך שנוצר בתוך התא המשפחתי. המשיב התנגד לבקשה. המשיב טען כי העביר לידי המבקשת כספים בשל מצבה הנפשי והכלכלי בו הייתה שרויה. לטענתו, הצדדים לא קיימו מערכת יחסים זוגית אלא מדובר במערכת חוזית כלכלית גרידא, המצויה בגדרי סמכותו של בית משפט זה. בתשובה לתגובה, הוסיפה המבקשת כי העובדה שהצדדים לא קיימו יחסים אינטימיים, אין בה כשלעצמה כדי לשלול את זוגיות שנרקמה בין הצדדים.

דיון והכרעה

סעיף 1 (2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לדון באופן ייחודי, בכל: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". עוד קובע הסעיף כי "בן משפחתו" כולל גם את: "בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג...".

מיום 10.9.1996המחלוקת לעניין סמכותו של בית המשפט זה נוגעת לשאלה, הם יש לראות במבקשת ובמשיב כידועים בציבור, כפי שהחוק מגדיר בסעיף (1)(2)(א), והאם בעלי הדין עונים על ההגדרה של בני משפחה, הכוללת גם את ההגדרה של ידועים בציבור.

בעניין חבס (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337 (2000)), קבע בית המשפט העליון כי נדרש קשר בין התובענה האזרחית לסכסוך המשפחתי. יש להראות שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (שם, פסקאות 10-11).

בעניין פלונית (רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני, (26/11/2015)), חזר בית המשפט העליון על תכליותיו המיוחדות של בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי יש לפרש בהרחבה את הסמכות העניינית של בית המשפט לעניייני משפחה בעניינם של בני זוג שאינם נשואים, שכן מן הבחינה המשפטית מצוי מעמדם של הידועים בציבור בישראל בעשורים האחרונים במגמה של השוואה הדרגתית למעמדם של זוגות נשואים, בין השאר נוכח הרחבת מנעד הזכויות המוקנות לאותם זוגות. המגמה המשפטית השואפת לצמצם את הפער שבין זוגות נשואים לבין זוגות ידועים בציבור היא אחד הביטויים לתפיסה חברתית אשר אינה מבחינה – בחלק ניכר מההקשרים – בין זוגות שבחרו לחיות את חייהם יחדיו ולקשור את גורלם האחד בשנייה (ולחילופין האחד בשני או האחת בשנייה) על רקע כניסתם או אי כניסתם בברית הנישואין. נוכח זאת, תכליתו האובייקטיבית של החוק תומכת בפרשנות המביאה את בני הזוג הידועים בציבור לשעבר תחת סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה (שם, פסקה 13 לפסה"ד).

בעניין אליהו (רע"א (מח' י-ם) 20506-01-15 יהודה אליהו נ' עדנה ישראל פור, (01/05/2015)), נקבע כי הפסיקה העמידה שני תנאים מצטברים לקיומה של מערכת יחסים בין "ידועים בציבור": חיי משפחה וניהול משק בית משותף. עם זאת נקבע, כי אין לחפש ואין לגבש קריטריונים נוקשים למושג "חיי משפחה" או "משק בית משותף", וכי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, מתוך ראייה כוללת של מערכת היחסים על פי המרכיבים השונים והמאפיינים המתקיימים בהם, היינו - כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם.