תא"מ 34213-10-13 איוב נ' מורדי

1.בפני תביעה כספית ע"ס 4,384 ₪ שהוגשה ע"י התובע בטענה כי סיפק לנתבע 21 פועלים לביצוע עבודות קטיף במטעי הנתבע. לטענת התובע, השכר היומי שהוסכם בינו לבין הנתבע עבור כל פועל עמד על סך של 180 ₪ ליום. לטענת התובע, לנתבע יתרת חוב בסך 4,384 ₪,כמפורט בחשבונית שצרף לתביעה.

2.הנתבע טען כי מעולם לא חב לנתבע כספים כלשהם, כי החשבונית אינה חתומה ואין לתובע כל ראיה להוכחת תביעתו.

דיון

3.מאחר שהתביעה התבררה בהליך מהיר ובהתאם לתקנה 214 ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד, יהיה פס"ד שלהלן מנומק בתמציתיות.

מטעם התובע העידו התובע וכן סאמי עראידה(להלן: "סאמי"). מטעם הנתבע העידו הנתבע ואשתו (להלן: "יפה").

אדגיש כי עדות התובע ועדות סאמי נמצאו בעיני מהימנות וקוהרנטיות. לא מצאתי בעדויותיהם סתירות, או הבדלים אשר יעוררו חשש לאמינותם. ע"פ עדות התובע, סיפק לנתבע קבוצת פועלים שהנהג שלהם היה סאמי והם ביצעו את עבודות הקטיף במשך יומיים. לטענת התובע כשבא לדרוש את תשלום התמורה, קילל אותו הנתבע והוא אף הגיש תלונה למשטרה בעניין,ראה ת/1.

ע"פ עדות סאמי, התובע אכן ביקש ממנו לעבוד בקטיף דובדבנים במטעי הנתבע. סאמי העיד כי ביום הראשון עבדו במטעי הנתבע 11 פועלים וביום השני עבדו 10 פועלים. ע"פ עדות סאמי, התובע שילם לו 160 ₪ לפועל והוא העביר את התמורה לפועלים. סאמי הכחיש כי קיבל תשלום כלשהוא מהנתבע.

ע"פ עדות הנתבע, אשתו-יפה, שילמה בכל יום תשלום לפועלים ובהתייחס לגודל המטעים, לא יתכן כי היה לו צורך ב-10 או 11 פועלים ליום. הנתבע טען כי כל הרישומים בקשר לפועלים שעבדו במטעיו מצויים ברשות אשתו, אולם ציין שם של פועלת שעבדה במטעים בשם פאידה.

יפה העידה כי לא שמרה רישומים שערכה אולם, שילמה ,לטענתה, בסוף כל יום עבודה במזומן לפועלים. גם יפה העידה כי לא העסיקו 11 פועלים ביום.

4.נטל ההוכחה מוטל על התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". יחד עם זאת מצאתי כי התובע הרים נטל זה לעניין עצם אספקת הפועלים לתובע ולעניין כמות הפועלים שסופקה. כאמור, עדויות התובע וסאמי נמצאו מהימנות בעיני, זאת בניגוד לגרסת הנתבע אשר לא מצאתי ליתן בה אימון. טענת הנתבע כי אינו מכיר את התובע (ראה ע"מ 6 שורה 26 ו 28),לא נמצאה אמינה בעיני וזאת לאור העובדה שע"פ ת/1-עוד ביום 20.6.12-בטרם הוגשה התביעה ולמעשה ביום הוצאת החשבונית, הגיש התובע תלונה במשטרה בגין איומים וקללות מצד הנתבע שהשמיע כלפיו, לטענתו, עת הגיע אליו בבקשה לקבל תשלום עבור אספקת הפועלים. התלונה הוגשה כאמור ביום הוצאת החשבונית ולא ניתן לטעון כי הוגשה בדיעבד לצורך התביעה.

זאת ועוד לטענת הנתבע שילם לפועלים באופן ישיר. מעדות הנתבע ואף מחקירתו את סאמי ומהיכרותו עימו, עולה כי גם סאמי עבד אצלו בקטיף, למרות זאת טענתו כי שילם לפועלים לא נתמכה בכל ראיה ואף הוכחשה מפורשות ע"י סאמי. עדות יפה הינה עדות עד מעוניין ובהעדר אסמכתאות, כגון רישום, דוחות הנהלת חשבונות המעידים על תשלום לפועלים בגין עבודות הקטיף, לא מצאתי ליתן אימון בעדותה. גם אם מדובר בתשלום שנעשה ללא חשבוניות, יכול היה הנתבע להזמין לעדות מי מהפועלים שעבדו אצלו לתמיכה בטענתו כי שילם להם ישירות. הנתבע ציין שם של פועלת בשם פאידה ואולם, לא מצא לזמנה להעיד. אין ספק כי עדות פועלת אשר, בניגוד לאשתו של הנתבע, הינה עדה ניטראלית, הייתה יכולה לתמוך בטענה כי הנתבע שילם לה ישירות עבור העבודה. עדה ניטראלית כאמור יכולה הייתה להעיד גם בעניין מס' הפועלים שעבד עימה בקטיף. אי זימון אותה פאידה, או כל פועל אחר, עומדת כנגד גרסת הנתבע. לעניין אי העדת עד רלוונטי כמעוררת חשד כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה, ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. פרץ רוזנברג ואח' פ"ד מ"ז (2) 605, וכן ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ. פלוני פ"ד ל"ח (1) 736).

5.כאמור, גם טענת הנתבע ביחס למס' הפועלים להם נזקק ואשר עמדה בניגוד לעדות התובע וסאמי, לא נתמכה בראיות, או עדויות אותם יכול היה הנתבע להציג ואולם בחר שלא לעשות כן. לא רק שהנתבע לא זימן להעיד את אותה פאידה או כל פועל אחר, ולא רק שלא הוצגה כל ראיה לשטח המטעים, הרי שלא הוצגה גם כל חוות דעת מקצועית, או עדות אוביקטיבית לעניין היקף היבול וכמות הפועלים הנדרשת לקטיף בשטח כנטען.