תא"מ 32501-04-14 וועד מקומי צור הדסה נ' הכהן

האם לוועד המקומי צור הדסה סמכות לגבות היטל שמירה והאם מספק הוועד המקומי את שרותי השמירה הנדרשים על-פי הדין. אלה הן השאלות הטעונות הכרעה בתביעה זו.

טענות התובע

1. הנתבע מחזיק בנכס הנמצא בתחום היישוב צור הדסה ברח' קינמון 12.

2. על-פי סעיף 5(א) לחוק עזר למטה יהודה (שירותי שמירה), התש"ע-2010 (להלן: "חוק העזר"), על מחזיקי נכסים בצור הדסה לשלם למועצה האזורית מטה יהודה (להלן: "המועצה האזורית") היטל שירותי שמירה, על-פי השיעורים הקבועים בחוק העזר.

3. בהתאם לסעיפים 63 ו-132 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1968 (להלן: "הצו"), החליטה המועצה האזורית להאציל מתפקידיה וסמכויותיה לוועד המקומי, וזאת בין היתר, בתחום השמירה והביטחון. מתוקף החלטה זו גובה הוועד המקומי שירותי שמירה ממחזיקי הנכסים בצור הדסה.

4. הנתבע, אשר מחזיק בנכס ביישוב צור הדסה, לא שילם במלואו את היטל שירותי השמירה שהיה עליו לשלם על-פי חוק העזר לתקופה שבין 09/2010 ועד 27.4.14, וסכום חובו בגין תקופה זו הינו בסך של 3,913 ₪.

5. חוק העזר קובע מהי מתכונת השמירה המתחייבת בצור הדסה, וקובע כי ההיטל ישולם עבור שירותי שמירה נייחת וניידת מלאה, המוגדרת כשמירה באמצעות שומר בליווי רכב סיורים במשך 24 שעות ביממה.

6. התובע טוען כי מתכונת השמירה המסופקת על ידי הוועד המקומי תואמת לחוק העזר. כך, במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ישנה שמירה ניידת - רכב סיור, וכן שמירה נייחת, היינו שומר הנמצא בשער היישוב, למעט ביום שבת עד צאת השבת, שאז ישנה שמירה ניידת בלבד. במהלך השבת, כל שערי צור הדסה סגורים ולא ניתן לצאת ולהיכנס ללא קוד כניסה הניתן לתושבי צור הדסה בלבד, למעט השער המזרחי. השמירה הניידת במהלך השבת מתרכזת בעיקר בסביבות השער המזרחי, שכאמור נשאר פתוח. התובע טוען כי מתכונת השמירה הפועלת ביישוב גובשה על ידי המועצה האזורית, והיא מתבצעת בפועל באישורה ובהסכמתה המלאה.

7. עוד טוען התובע, כי גם אם לנתבע יש טענות בדבר טיב השמירה, היקפה או איכותה, הרי שאין בכך כדי לאפשר לו להימנע מתשלום היטל השמירה, שכן היטל השמירה אינו "מחיר" יחסי לשווי השירות שניתן, אלא היטל המשתלם מתוך זיקה בלבד לשירות הניתן לאזרח. כל עוד מסופקים שירותי השמירה, הרי שאין בכך כדי לפטור את הנתבע מתשלום.