תא"מ 3245-08-14 בן שמחון ואח' נ' פרץ

לפניי תביעה כספית/ שיבוב לתשלום סך של 8,966 ש"ח בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לתובעים בעטיה של תאונה מיום 18.4.13 אשר ארעה בין רכב שבבעלות התובע מס' 1 (להלן: "התובע") מ.ר 56-653-72 (להלן: "רכב התובע") לבין רכב הנתבע מ.ר 41-345-20 (להלן: "רכב הנתבע").

תובעת מס' 2 ביטחה בזמנים הרלוונטיים את רכב התובע (להלן: "המבטחת").

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 18.4.13 לערך בשעה 8.00 בבוקר נסע התובע עם רכבו במושב בית הלל סמוך לגני הילדים, כאשר לפתע פתח הנתבע את דלת רכבו וזו פגעה ברכבו של התובע. לדברי התובעים, כתוצאה מהתאונה ניזוק רכב התובע, כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, בסכום של 6,727 ש"ח.

המבטחת אשר פיצתה את התובע בהתאם לאמור ושילמה לו סך של 6,527 ש"ח בגין הנזק בניכוי הפסדים, עותרת בתביעה זו להחזר הסכום הנ"ל. התובע עותר לתשלום סך של 2,294 ש"ח בגין קיזוז דמי השתתפות עצמית, ירידת ערך, תשלום שכ"ט שמאי וכינון בהם נשא.

הנתבע הגיש כתב הגנה מטעמו בו הוא טוען, כי הוא אינו אחראי לקרות התאונה אלא התובע אשר נסע במהירות מבלי ששם לב כי דלת רכבו כבר הייתה פתוחה. על פי גרסת הנתבע, לאחר שבדק כי הכביש פנוי רק אז פתח את דלת רכבו אולם אז הגיח רכב התובע במהירות ופגע בדלת רכבו.

ביום 18.11.14 התקיים לפניי דיון במהלכו העידו הנהגים המעורבים.

בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בע"פ.

כלל בהליך אזרחי כי, המוציא מחברו עליו הראיה, היינו- התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל דין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד.